בתשובה לאסף עמית, 04/06/01 9:50
אי אפשר לנצח (2) 24975
הקשר בין החזיתות הוא ברור לכל מי שעוקב אחר האירועים.

כניסת ישראל ללבנון היתה כדי להוציא משם את יאסר ערפאת, שכעת אנחנו נלחמים בו בחזית אחרת.

הרטוריקה של ערפאת, טלאס, נסראללה ואחרים היא, במקרים רבים, אנטי יהודית ולאו דווקא אנטי ישראלית.

הכינוסים התקופתיים של מדינות ערב שבהם נדון העימות המשותף שלהם כנגד ישראל הם דבר שבשיגרה.

כתבת: "הסתכלות 'הוליסטית' על המצב... עלולה להתפרש כראיית עולם גזענית". אל תדבר סחור-סחור. אם אתה רוצה להאשים אותי בגזענות, ובכלל זה מראי מקום וכו', קדימה. אני אוכל לעמוד בהאשמה מופרכת שכזו. אז, אנא, חסוך ממני את הרמיזות האלה, ואמור את מה שברצונך לומר. טענתי פעמים רבות שהסכסוך הישראלי-ערבי הוא סכסוך אתני-דתי ולא סכסוך טריטוריאלי. הוא התחיל משום שאנחנו יהודים, ולא משום סיבה אחרת, וזהו הדלק המניע אותו גם כיום. אני סבור שהמניע למתקפות נגדנו הוא גזעני. אני סבור שהתקפה על מישהו משום שהוא ערבי היא שפלה. אני גם סבור שאנו מותקפים משום שאנו יהודים, ולכן ההתקפות האלה הן שפלות.

ובאשר ל"הוכחה" שאזרחים נפגעים "במקום" חיילים: אינני יודע כיצד ניתן להוכיח דבר שכזה, כמו שאינני יודע אילו הוכחות ניתן למצוא ל"והיה אילו" (דוגמא: אם היינו יוצאים מלבנון מזמן, היו נחסכים עוד חיים). הדבר היחיד שאני יכול לומר להגנת התזה הוא שבמאמר המקורי לפני שנה חזיתי שהאבידות בקרב אזרחים תגדלנה. כעת אתה אומר: הן אכן גדלו, אבל לא עקב כך.

בוא נאמר דברים כהווייתם: לשנינו דעות מוצקות בנושא, ואנו נוטים לפרש את המציאות בצורה שתתאים לדעותינו. יש צורך ברעידת אדמה כדוגמת התנהגות הרש"פ כדי להפוך איש שמאל לאיש ימין, ולהיפך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים