בתשובה לחגי הלמן, 24/09/04 17:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסרט ישן מאוד שאולי קראו לו "הזוג המוזר", היו וולטר מתאו וג'ק למון. שניהם, נשותיהם עזבו אותם (אולי), והם נאלצו לגור ביחד באותה דירה, באופן זמני, ורבו כל הזמן. למון היה המסודר, המנקה, האסתטיקן והבשלן, מתאו הבלגניסט המרושל שכל זה מוציא אותו מדעתו. הטיח מתאו (אני ממציאה עכשיו את הסצינה מחדש, בהנחה כלשהי שהמצאותי אכן מזכירות את המקור) את צלחת הפסטה המשובחת בתמונה שנתלתה בקפידה ובהתאמה עיצובית על הקיר, וצעק: "נשבר לי כבר מכל הסדר והנקיון שלך ומהספגטי האיטלקי שלך..." פרץ למון בצחוק מתגלגל, וצחק וצחק וצחק, ומתאו שאל ושאל ושאל - "למה-אתה-צוחק-למה-אתה-צוחק-למה-אתה-צוחק..." עד שלבסוף ניאות למון והסביר לו, וקולו עדיין רועם מצחוק: "זה *בכלל* לא ספגטי! - זה לינגוויני!!" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה, אבל נדמה לי שההבדל בין לינגוויני לספגטי הוא בכך שבאחד מהם יש חור לכל אורך האיטריה (האיטריה היא כמו קש שתיה), ובשני אין. אבל אם מישהו יודע יותר טוב - שיספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט, לא הבנתי מה הקשר... אני בטח דביל מדי לפתיל המופלא הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |