|
||||
|
||||
קישור ועידכון דו-כיווניים עם מערכות מידע חיצוניות. |
|
||||
|
||||
כגון הלוח בכיתת בית ספר בו ניתן אינטרקטיבית להוסיף ולמחוק. |
|
||||
|
||||
הרבה תלמידים מבזבזים זמן יקר בשיעורים על העתקת הכתוב על הלוח. |
|
||||
|
||||
וכנראה גם ימשיכו הרבה זמן, אלא אם יישמו טכנולוגיה אלמנטרית בהעברת הניכתב על לוח אלקטרוני ל -e-copybooks אבל למה בכלל ללכת לבית הספר אם אפשר לנהל מהבית "ישיבות" כתה? מבני בית הספר וציודו הם אינטרפייס יקר ביותר ולא יעיל לתנועה דו סיטרית של מידע (שלא לדבר על מחיר הקרקע, בזבוז דלק, שטח כביש וזמן בהגעה לבית הספר והחזרה ממנו) |
|
||||
|
||||
במקרים מסויימים התחבורה באמת יקרה מאוד. לכן שווה להשקיע בטכנולוגיות יקרות של לימוד מרחוק. דוגמה למקומות כאילו: האיזורים היותר נידחים של פינלנד. מקרה נוסף: שיעורים לילדים אשר נמצאים במקלטים. ומשהו טריוואלי להחריד: כאשר ביה"ס נמצא בדרום והמורה נמצא במרכז (כידוע לכל תושבי הפריפריה, המרחק מהפריפריה למרכז תלוי בכיוון המדידה: לאם צריך לבוא מהפריפריה למרכז, מדובר על מרחק קצר. אולם כאשר המרחק נמדד בכיוון ההפוך, הוא פתאום מתארך). הטכנולוגיות של לימוד מרחוק עדיין מסורבלות, אבל בהחלט מתקרבות לרמה של שיחה בע"פ (עם כמה יתרונות, כגון העובדה שתוכן הלוח כבר הופך למידע דיגיטלי, ולכן קל לתלמידים להעתיק אותו). עדיין ברוב המקרים המחיר של העברת שיעור רגיל בביה"ס, כולל הוצאות התחבורה שאתה מזכיר, הוא זול יותר. ביה"ס גם יכול לספק כך אביזרי לימוד בקלות רבה יותר. |
|
||||
|
||||
לבן שלי יש פוטנציל להיות רופא. הכתב שלו בלתי קריא לחלוטין. לא רק שהוריו או מוריו אינם מצליחים לפענח את כתב ידו, גם הוא עצמו אינו עומד במשימה. לשאלה מדוע הוא טורח בכלל לכתוב, אם איש אינו מסוגל לקרוא את הכתוב, הוא עונה שעצם הרישום עוזר לו לזכור. |
|
||||
|
||||
עניין מוכר. אני נוהג לערוך סיכומים של החומר כהכנה למבחנים וסיכומים של הסיכומים הללו כהכנה למועדי ב' |
|
||||
|
||||
אם אתה עורך סיכומים של הסיכומים, אז אתה (כנראה) קורא אותם, No match. חוץ מזה, למה לעשות סיכום של הסיכום אם הסיכום הוכח כלא יעיל? |
|
||||
|
||||
אבל למה אתה עוצר שם? עוד כמה צעדים כאלה ואתה נשאר עם ביט אחד, אותו אתה יכול לרשום על כף היד וההצלחה במבחן מובטחת. |
|
||||
|
||||
1. בדרך כלל שני מועדים מספיקים לי. בפעם היחידה שנזקקתי למועד שלישי השתמשתי בשיטה דומה רק שבמקום תמצות החומר בצורה יעילה השתמשתי בכתב קטן במיוחד ובמקום כף יד השתמשתי בדף נוסחאות. קיבלתי 65 והודתי לאל על שפטרני מעולו של הקורס ההוא. 2. אם אני לא מתאמץ במיוחד לקצר, אוסף הסיכומים השני יוצא ארוך יותר מהראשון. 3. אם היה אפשר להבטיח הצלחה במבחן ע"י תמצות החומר לביט אחד וכתיבתו על כף היד לא היה בכלל צורך לעבור את כל האיטרציות של סיכומי סיכומים. הייתי עושה את מועד א' עם הביט 0 על היד ובמידה שהייתי נכשל הייתי מנסה לעבור את מועד ב עם הביט 1. |
|
||||
|
||||
3. עדיין נשארת עם יותר מדי איטרציות. בהגיע יום מועד המבחן, סמן את הביט על היד כ-"Don't care" ולך לים. |
|
||||
|
||||
3) קח קיוביט בסופרפוזיציה וההצלחה מובטחת. |
|
||||
|
||||
מערכת בסופרפוזיציה צריכה לקרוס בסופו של דבר למצב כלשהו. אני חושש שבמקרה שאבחר בדרך הלימוד הזו היא תעשה את זה על הראש שלי. |
|
||||
|
||||
בולשיט! ראה תגובה 245300 |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את עצמי - אחת הסיבות שעברתי מהר מאוד להדפסה במכונת כתיבה. |
|
||||
|
||||
זה עוזר גם לי- אחרת לא הייתי טורחת לסכם . אין לי אפילו סיכום שיעור אחד שבו אני יכולה להשתמש. תמיד אני מרגישה לא נעים, כשאני מבקשת מכולם את סיכומי השיעור שלהם לקראת סוף השנה, אבל אף פעם לא יכולה להשאיל לאף אחד את סיכומי השיעור שלי (והם טובים!...לו רק היו קריאים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |