|
||||
|
||||
נראה לי שהתמיכה בשוק חופשי (ובחופש בכלל) קשורה למידת הבטחון העצמי של הכותב ולתועלת שהכותב סבור שהוא יפיק מהחירות. ישנה תיאוריה ליברלית (שכחתי מי המקור לה) שטוענת שהתמיכה הרחבה יחסית של אינטלקטואלים במשטרים סוציאליסטיים ומשטרי רווחה קשורה בעובדה שבמשטרים כאלו יש ביקוש רחב מאוד לשירותיהם כמומחים לעניינים כאלו ואחרים. במשטרים ליברליים, לעומת זאת, הצורך בשירותי הייעוץ והניהול שלהם הרבה פחות חיוני. אני לא לגמרי בטוח שזה נכון, אבל אם זה היה נכון, היינו מן הסתם רואים גם התמפות יחסית של האינטלקטואלים לפי מידת תמיכתם בשוק חופשי בהתאם לביקוש ולגובה השכר שהם יכולים להפיק כתוצר של לימודים אקדמאיים בתחומים שונים. |
|
||||
|
||||
אני לא אכנס לפסיכולוגיזם. אבל אם מנפים את המחשבה הליברלית, נראה לי שרובה נובעת דווקא מפחד ולא מביטחון. הניסיון הוא להגביל את השלטון בגלל חשש מכוחו. בד''כ זה גם הרעיון מאחורי תפיסת הזכויות (נכון שיש את רעיון ''הזכויות הטבעיות'' אבל הוא יונק ממקורות דתיים, ויש אסכולות שעוסקות בחירות ליברלית כיישום עקרונות של צדק, אבל הן במיעוט). |
|
||||
|
||||
והשאלה המתבקשת היא, כמובן: מדוע הליברלים מעוניינים בקיום שלטון מלכתחילה, אם הם מפחדים כל-כך מכוחו? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כדי שיהיה את מי להאשים. אי אפשר להאשים את אשתך בכל מה שקורה לך. |
|
||||
|
||||
ברור מאליו: השלטון הוא רע הכרחי שנועד למנוע פגיעה בחירות אדם אחד על ידי אדם אחר. |
|
||||
|
||||
כמו שכתבו כאן, בעיקר להגנת החירות. הגדרה שמאוד מוצאת חן בעיניי, היא זאת של ג'ודית שקלאר: "ליברליזם הוא דוקטרינה פוליטית, ולא פילוסופיית-חיים. יש לו מטרה אחת: להבטיח את התנאים הפוליטיים שהכרחיים למימוש החופש האישי. כל בוגר זכאי ליצור החלטות ביחס לאספקטים רבים ככל האפשר מחייו, ללא חשש או פחד, כל זמן שהדבר לא פוגע בחירותו של הזולת. זוהי ההגדרה המקורית של הליברליזם, והיחידה שניתנת להגנה. לבד משמירת החירות מפגיעה, לליברליזם אין אף מטרה פוזיטיבית או דוקטרינה שנוגעת לאופן שבו בני-אדם צריכים לנהל את חייהם ואילו החלטות עליהם לבצע". שקלאר עצמה אינה ליברטאנית. היא מקבלת את הטענה שחלק מהסוכנים הממשלתיים יתנהגו בברוטליות כלפי אינדיבידואלים אם לא ימנעו מהם לעשות זאת, אבל טוענת שזה נכון גם לגבי אנשים ומוסדות לא-ממשלתיים שיש להם כוח רב. כך שכדי שחופש יוכל להתממש בחברה מאורגנת פוליטית, צריכים להתקיים שני התנאים: גם ממשל מוגבל, וגם שליטה על חוסר השוויון. כדי להגשים חופש צריך לחלק את הכוח בין קבוצות מוחלשות, ולחסום אי-שוויון קיצוני שחושף אנשים לפרקטיקות מדכאות. לדעתה, הצורך בחסימת אי-שוויון קיצוני נובע מההגדרה שהבאתי למעלה. מה שמעניין זה מה שלא נובע מההגדרה: לא רק שניסיון ליישם תפיסה של "צדק חברתי" לא נובעת ממנה, אלא גם ניסיון ליישם תפיסה של "זכויות טבעיות" כמטרה פוזיטיבית הוא פסול. |
|
||||
|
||||
כתבת בשנת 2004, תשסד למניינינו, ששקלר אינה ליברטנית. מאז 1992, שנת תשנב למניינינו, בה היא נפטרה מעולמנו אל עולם שכולו טוב, שקלר לא היתה כלל. |
|
||||
|
||||
מהיכן התחילה ׳ספירת היהודים׳ ? |
|
||||
|
||||
תיאוריה מופרכת לחלוטין משום שלליברלים אין מה לחשוש מפגיעת השלטון כי פגיעה כזו -- ממשית ועכשווית -- שרירה וקיימת כמעט בכל מקום. ליברל שמשלם שישים אחוז למס הכנסה אינו אחוז אימה מאפשרות הטלת מיסים, או פשוט מתנגד להם כחלק מהתנגדותו הטבעית לעריצות. דווקא בגישות הקולקטיביסטיות יש אלמנט חזק הרבה יותר של חרדה היסטרית, לפחות ככל שניתן היה לי ללמוד מרמת הדמגוגיות והמתקפות האישיות של הקולקטיביסטים לכותבים תומכי חופש. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את הקשר בין התגובה שלך לתגובה שלי. תגובתי לא עסקה בליברלים ובמניעיהם, אלא באבחנה לגבי רוב התורות הליברליות. בפסקה השנייה איבדת אותי. אין לי מושג על מה אתה מדבר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |