בתשובה לעמית מנדלסון, 02/06/01 16:54
ועוד קצת פלפל לתיבול העלילה: 24829
בת-חן • בתשובה לעמית מנדלסון שבת, 2/6/2001, 17:32
שפן...ארנבת...נעליים. אותו הדבר. הרי בחיים לא נדע להבדיל וזה גם לא עד כדי כך חשוב. כשהארנבת/שפן של חברה שלי נשך/ה אותי לפני כמה שנים כשניסיתי להאכיל אותו/אותה חסה לא ממש עניין אותי איך קוראים לחיה הזאת.
ועוד קצת דם לקינוח הדבש: 24861
ירדן ניר • בתשובה לבת-חן שבת, 2/6/2001, 23:07
אם הוא/היא היה של חברה שלך, סביר שזה היה ארנבת (שוב, זה עם האוזניים הארוכות). זה מה שבדרך כלל יש לאנשים.
אותי, מכל מקום, נשך פעם דווקא שפן. סלעים. גזעי. חזק ועד העצם.

שנים אחר כך היתה איזו התבטאות של הרב שך כנגד הקיבוצניקים, ש"אוכלים שפנים וחזירים". נזכרתי בחדווה באותו שפן, והבנתי שהוא פשוט הסיק את המסקנה: הקם לאכלך, השכם ואכלו.
עדות מצולמת 24866
טל כהן • בתשובה לירדן ניר יום א', 3/6/2001, 0:21
והתמונה הבאה פשוט מתבקשת:

(צולם בשמורת עין-גדי בחודש מרץ האחרון בידי החתום מעלה).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות