|
||||
|
||||
בעניין צוואת רבי יהודה החסיד: אני חושב שהעניין הוא כיבוד אם שחייב בו החתן (ובכלל זה האיסור לקרוא לה בשמה, גם שלא בפניה). |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין איזה כיבוד נמנע מהאם בכך שלאשת בנה קוראים בשמה. הרי שמה של הכלה אינו ניתן לאחר היותה כלה, אלא עם היוולדה. ומי פילל בשעת היוולדה שהיא עשויה להיתקל בשם זה עם חמותה? |
|
||||
|
||||
אתה מחפש בכיוון הלא נכון: לא כיבוד, אלא כבוד. המצווה ("איש אמו ואביו תיראו" ו"כבד את אביך ואת אמך") כוללת מספר מרכיבים, וביניהם "לא ישב במקום המיוחד לו... ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו בפניו, ... ולא יקראנו בשמו ..." (וכן לאם; שו"ע יו"ד סימן ר"מ סעיף ב'). בפרט, משום כבוד אב, "היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם, אם הוא שם שהוא פלאי [נדיר] שאין הכל רגילים לקרות בו." |
|
||||
|
||||
ובכך הקדימו חכמינו את פרויד. |
|
||||
|
||||
אבל לא את אלקטרה. |
|
||||
|
||||
מה זה בדיחה שלא הבנתי או מה? |
|
||||
|
||||
תסביך אלקטרה הוא התסביך הדואלי לתסביך אדיפוס (שעליו חשבתי כשכתבתי "אלקטרה" - זו טעות פרוידיאנית מסדר שני). התכוונתי לומר שגם אם רבי יהודה החסיד קדם לפרויד, הוא לא קדם לאדיפוס; התסביך היה קיים הרי גם לפני פרויד. |
|
||||
|
||||
מה אמר או גילה פרויד בנושא? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |