|
ובכל זאת, איני חושב שהיא פוסלת את הדיון בדבר לימוד היסטורי תועלתני לחלוטין.
ההיסטוריה אינה מדע נטורליסטי ותו לא. יש בה מן ההומניזם שיש למדעים אחרים, גם אם לא ברמה של לקחים מוחלטים הנכונים לכל עת וכל זמן. ההיסטוריה מאפשרת לנו להציץ אל אירועים בהם היו משתנים מסוימים, ולבחון את השפעותיהן של מגמות - ועל ידי כך לנסות לבחור אילו משתנים ואילו מגמות אנו נרצה להוביל בחיינו.
נכון - ההיסטוריה אינה מאפשרת לנו לבצע או ניסויים וגם לא לבחון באופן מוחלט עד מה שנעשה עד עתה. ועם זאת, היא מאפשרת פרספקטיבה נוספת מזו שיש היום. ולכן, יש ללמוד את ההיסטוריה: מה שמנקודת המבט הקטנה של יחידים או הגופים לא ניתן היה לראות אז, ניתן לראות היום. מה שמאפשר לנו באופן מתמיד לבחון מחדש את הדרך בה אנו בוחנים דברים כרגע.
ועם זאת, אני מסכים איתך - אכן ההיסטוריה מלמדת אותנו בעיקר על אי היכולת להסיק ממנה כללים או צוים קטגוריים של ממש. היא רק כלי עזר שניתן לעמת אותו מול הפרספקטיבה של היום. "רק כלי עזר", אבל אולי השפוי ביותר הישנו לעומת מדעי האנוש האפריוריים שמהם פופר כה מפחד.
|
|