|
גם "התרבות הרשמית ה"אליטיסטית" " [ציטוט מהמאמר] בתחום הספרות ואצילי הספרות הישראלית במיטבה, כתובה לעתים כרכילות של הנפש ומספרת פעמים רבות בפרטי פרטים אינטימיים על הדמויות על חשבון העלילה.מזכיר לי לפעמים את שולחן האוכל בקיבוץ שלא גדלתי בו. וזהו מיצוי הַבִּיצה הגדולה.רבי המכר העולמיים אינם בנויים כך (אולי לא יחשבו לספרות בעיני המשתתפים המכובדים כאן) [אלא אם כן יש להם משהו נוסף טמיר להוסיף מלבד כישרון הכתיבה]ולכן מעדיפים הקוראים את בראון, לודלאם, גרישאם, אפילו אורן, בעוד שעניין הספרות הישראלית במיטבה הופך לאייטם חברתי יחצני מהסוג של "קראת כבר את ....." ואז דיון בשפתיים רטובות.
|
|