|
1. ההצעה היא שפוליגמיה תתאפשר בהסכמת כל הצדדים. הבעל לא יוכל להביא הביתה אשה ללא הסכמתן הכתובה של שתי הנשים לצעד זה. אל תחשוב שההסכמה תהיה אוטומטית בשל טרור פנימי במשפחה. אם קיימים יחסים מעין אלה במשפחה, אינני רואה כל מניעה שהבעל יביא הביתה את המאהבת כבר במצב הקיים.
2. אין לדעת איזה פער, אם בכלל, יש בחברה הבדואית. אין נתונים רשמיים משום שכפי שצויין במאמר - אף בדואי לא רשום כנשוי לשתי נשים. תמיד אחת מהן תישאר מוגדרת כרווקה או כגרושה. אין לי גישה לנתונים אחרים, פרט לאלה הרשמיים.
3. איזו הוכחה יכולה להיות אם מסרבים אפילו לנסות את האופציה הזו? אין לי "הוכחה" שהדבר יצמצם את הפער, אלא רק היגיון פשוט: אם מספר נשים יינשאו לאותו גבר, יצטמצם המחסור בגברים והעודף בנשים. אם אתה חושב שזרימת חוזי הנישואין תהיה בניגוד למפל הלחצים, אתה צריך להביא לכך תימוכין. לא אני.
4. פוליגמיה תהיה לסמל סטטוס? ולרווקה מבוגרת אין סמל סטטוס שלא בטובתה? החברה תשתנה לכיוונים שונים, לאו דווקא חזויים, אך נראה שיותר אנשים יזכו לאושר מאשר במצב הקיים כיום.
|
|