![](/img/cornr_br.png) |
באופן כללי, אני חושב שאתה צודק, אבל אני יכול לחשוב על סיבה אחת ממשית שיכולה להניע את אנשי האיל לכונן כלל בלתי-ניתן-לאכיפה-מעשית כזה והיא איכות המאמר כפי שהוא מופיע באיל.
מנסיוני העשיר למדי בתחום, אצל רוב הכותבים אין הרבה קשר בין מה שיש להם להגיד לבין איך שהם אומרים את זה. כלומר, אני מוכן לנחש שמאמרים רבים מגיעים לידי האיל בצורה שאינה ראויה למאכל אדם ועל העורכים לבנות אותה מחדש – לעתים עם קשר קל בלבד למקור – כדי להופכה ראויה להופעה באתר.
אם לנסח את זה בצורה פשוטה: עורכי האיל הם במקרים רבים כותבים-שותפים של המאמר המופיע, אך ללא כל זכות "על פניו" במאמר. מדיניות זו של האיל נועדה – כך אני מנחש – למנוע מקרים בהם מוגש להם מאמר מבולגן, הם עורכים אותו במאמץ רב ואת התוצר המוגמר והמשופר נוטל הכותב המקורי ומשתמש בו לצורך פרסום נוסף.
אם הפרסום הנוסף הוא ספר זכרונותיו האישי המופץ בחוג משפחתי, איני מניח שאנשי האיל ירדפו אחריו, אבל אם לדוגמה הוא מפרסם את המאמר באתר מתחרה בשם "האיל הכותב" – יוצא שאנשי האיל מבצעים את עבודת העריכה עבור אנשי אתר מתחרה.
|
![](/img/cornr_bl.png) |