 |
טוב, חשבתי שזה ברור לכול. התכוונתי למושלמות או פגם המקובלים כקונבנציה או ממבט ראשון או משום שהם נראים כדיסהרמוניה. אך מבט מעמיק יותר או היכרות ממושכת יבהירו כי אין הדבר פגם כלל וההרמוניה היא קצת אחרת ממה שנראה לעין.
אני בטוח כי כל מי שידע פעם טעמה של אהבה יסכים איתי כי פגמים (על פי נורמה) הנחשפים לאורך זמן יכולים להתגלות כלא פגמים כלל כאשר מדובר באותו אדם או אהבה ספציפית. אבל נניח את זה וניקח דוגמה פשוטה יותר כמו שבירה של חריזה או ריתמוס או כל מבנה אחר כך שנוצרת דיסהרמוניה למראית עין אולם מבט ממושך יותר יבהיר כי אותה דיסהרמוניה היא חלק מהרמוניה אחרת. וכבר היה מי שהגדיר אמנות כאחדות של ניגודים.
למשל בשורה המפורסמת ''השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט'' צמד המילים המסיים שובר רצף של חרוז ותוכן ולכן יוצר דיסהרמוניה, פגם, שבר. אולם אותה שבירה הרי משרתת מטרה אחרת -הדגשת ''עולם כמנהגו נוהג'', קיומם של שמש ושיטה ופריחה וזריחה כאשר דם ילדים יהודים נשפך כמים וכן הלאה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש