|
||||
|
||||
1. האם המשמעות המקורית, האמיתית, הטהורה הלא מסורסת והלא מעוותת של המילה "מיתה", היא חיובית באיזושהי צורה? 2. האם אתה מחזיק בתפקיד כלשהו באותו ערוץ? |
|
||||
|
||||
1. ביהדות, למונח "מוות" יש גם משמעויות חיוביות, כמו: מסירת החיים על קידוש השם ועוד.* 2. לא הבנתי את השאלה, אני חייב לך שקל או שתיים, שאתה בודק בציציותי ומחפש אחריי? ---------- * ראה מאמרי, "הקרבת החיים על קידוש השם", כתב העת "כוורת", גיליון מס' 9, (28.7.04), בהוצ' החוג למדעי ההתנהגות של המכללה למנהל, עמ' 41-36. |
|
||||
|
||||
מכאן שגויינו הנחים בשבת, טוב יעשו אם ימסרו חייהם על קידוש השם. למען נוכל אנו לחרפם ולגדפם בשבת ובכל יום אחר, בעוד הם מוסרים עלינו את חייהם. עכשיו מובנים הרבה דברים. |
|
||||
|
||||
מה הקשר? אחד האיילמונים (שמרוב עצים "איילמונים" כבר לא רואים כאן את יער "האייל הקורא") שאל איזו משמעות חיובית יכולה להיות למוות. עניתי לו שביהדות ישנה משמעות כזאת, תופעה נוראת ההוד בשם "קידוש השם", ותו לא. |
|
||||
|
||||
אז איך אפשר לפרש את המובאה ממסכת סנהדרין, שבתגובה 246523? מנימת הדברים וגם מתכנם, ברור לגמרי שלא מדובר בקידוש השם, בהקשר עם הנכרי הנח בשבת. איזו פרשנות אתה יכול לתת לדברים החריפים (ככה נראה לי) הכתובים שם? |
|
||||
|
||||
ברור שאין קשר בין קידוש השם לבין יחסם של חז"ל לנוכרי, כפי שפירטתי למעלה בהקשר למה הזכרתי את תופעת קידוש השם. בשביל להכיר את עמדתם ויחסם של חכמינו ז"ל אל הנוכרי - יש ללמוד מכלול של מקורות חז"ל ולא להסיק ממקור אחד על יחסם. לשם כך, ראה דיון 1661 |
|
||||
|
||||
1. אני מבין. האם תיראה בצורה חיובית מצב שבו יהודי מברך אותך במיתה? 2. לא פשוט מכרה שלי התראינה לתפקיד כלשהו בערוץ אצל אחד אורי פז ותמהתי אם הוא אתה. |
|
||||
|
||||
1. מי יודע. בתקופות מסוימות כל הארץ דיברה שפה אחת ודברים אחדים. בתקופות אחרות, שלל שפות ובלבול דעות וזיבולי מוח נוסח האבולוציה... כך שאם היית חי בתקופה מסוימת היתה רץ לברך ת'חברה בברכת שנה טובה ומתוקה בשפת התקופה שבה היית חי וקיים. 2. תגיד למכרה שלך שתחפש לה מקום אחר להתגדר בו... וכי מה חשבת? שאם תוודא שהגעת לאורי פז מהטמבלוויזיה, מכרה שלך תרוץ לקבל ת'ג'וב?! |
|
||||
|
||||
1. נו טוב. 2. היא כבר התקבלה. |
|
||||
|
||||
1. טוב זה לא רע. 2. רק בגלל ששאלת, אני אגלגל אותה מכל המדרגות... |
|
||||
|
||||
היות שאיני נוהג להתבוסס בסחי, ובוודאי לא להשיח עם גסי רוח וגסי מוח; ומכיוון שזמני יקר מכדי להשחיתו על עלובי חיים המדשדשים במי אפסיים ויונקים בשקיקה ממדמנה אידיאולוגית הזויה ופסיכוטית – תאה תגובה זו התגובה הראשונה והאחרונה שלי אליך/אליכם, וגם זה הרבה מעבר למה שהייתי צריך לעשות. הואיל וציינתי בתגובתי ללאו ואיציק מה הדילמה שלי בנוגע לכסיל, לא אחזור עליה שוב. כשציינתי את הדילמה, הייתה לנגד עיניי התגובה 181, שיש לי חשד כבד שאתה (195, 196) כתבת אותה, כפי שאני סבור, כמו לאו, שאתה כתבת גם את תגובה 172 (שאותה לא קראתי). בתחילה עברתי ברפרוף על תגובה 195, אלא שאז נתקלתי בצירופי לשון שהותירו אותי המום ופעור פה, וסברתי לתומי שהנה נמצא יורשו של פושקין והיינה, המדבר מדם לבו...ואולי מאיבר אחר בגופו. מי שמצליח לחלץ מנפשו המשתפכת את הצירוף "שלוש לשונות משלושה ישבנים", אינו עוד אדם מן היישוב. אוי, איזו שנינה, איזו הברקה, איזה להטוט לשוני, איזה עומק, איך הצלחת להפיק מנשמתך הדוויה והלירית מקטע מכתמי מעודן שכזה. האם אין זה משום שפיו של כבודו מלא בלשונו, שעשתה לילות כימים בבית כבוד כלשהו, שם ספגה את תרבותה הנשגבת עד הגיעה משגבהּ. אבל אני חייב להודות, בתגובה 196 הגעת לשיא תחכומך. חרצת את לשונך, הפנית אותנו למגיב 89, וכמובן לא שכחת לתת קרדיט עצמי משובח (אם זה אתה): "איך זה שאינכם מסוגלים לענות ולהתמודד עם טיעוניו של 89? מה הוא גדול עליכם ולכן אתם נטפלים לחלשים?" עם טיעוניו של 89 איני יכול להתמודד, מהסיבה הפשוטה שאיני קורא את תגובותיו אחרי שעשיתי זאת פעמיים. היות שלשונו של 89 היא לשון ביבים, איני מעלה על דעתי לשחוק את זמני בקריאת תגובותיו. אם אתה/אתם מייעד/מייעדים תגובות אלה אליי, עשו אתה ו-89 (אם זה לא אתה) טובה לנפשכם החולנית וחסכו ממנה את הטרחה, שכן גם להבא לא אקרא אותן. רפואה שלמה |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני חושב שזה הגיע הנה בטעות מהטוקבק של ווינט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |