|
||||
|
||||
הגיבותי. |
|
||||
|
||||
כדי לחסל את המתחרים אני לא צריך לחלק את המוצרים חינם. מספיק לי למכור אותם ב-80 שקל. יותר מכך - מכיוון שאני מונופול אני יכול לנצל את גודלי כדי לפצות על ההפסד במקום אחד (או בתחום אחד) על ידי העלאה של המחירים במקומות אחרים. אני גם לא מבין את הקטע של "המתחרים יחכו" - הם מפסידים הרבה כסף כל חודש! למה בדיוק הם יחכו? בקיצור - תקרא את התגובה המלאה יותר שרשמתי ותגיד לי מה אל הגיוני בחישובים שלי שם. |
|
||||
|
||||
הרעיון הוא שאם אתה מונופול טבעי בתחום מסויים, כל העלאה מעבר לסף היעילות תקים מתחרים שמחכים להזדמנות כזו בפינה, כי הם יודעים לעשות זאת יותר טוב. אתה תילחם בהורדת מחירים, והציבור מרוויח. כשתפיל את המתחרה הראשון והשני, יקום השלישי. כולם יודעים שאורך נשימה אינו אין סופי, ויש הרבה שחקנים כבדים בשוק עם אורך נשימה דומה. מונופול טבעי גם אינו יכול "לפצות" עצמו בהעלאה במקום אחד תמורת טקטיקת היצף במקום אחר: בכל מקום בו המחיר יהיה גבוה ממה שפלח צרכנים מסויים מוכן לשלם, והרבה יותר גבוה מעלות הייצור, התחרות תגיע, ובעוצמה. המתחרים, כמו המונופול, מוכנים להפסיד כסף לפרק זמן מסויים מאחר והם מכירים בפוטנציאל הגלום בשוק עליו הם מתחרים. ההפסד הוא בעצם סוג של השקעה, שיכולה להצדיק עצמה או לרדת לטימיון. בכל מקרה - הצרכן מרוויח. רגולציה רק תזיק. |
|
||||
|
||||
השאלה היא כמה זמן לוקח לתחרות להגיע. להקים תחנת כוח זה תהליך בן שנים. מהרגע שנלקחת החלטה עסקית להקים אותה, כי המתחרה הפוטנציאלי רואה שהמחירים גבוהים והוא יכול להכנס, ועד שהוא מתחיל לספק שירות, המונופול יכול להספיק לחסל את התחרות באזור סן-דייגו ולהעלות שם שוב מחירים, ולהוזיל את המחירים שהיו גבוהים בסן חוזה. מכיוון שאנשי העסקים הם חכמים, ובשוק חופשי יש להם את כל המידע הנחוץ, הרי שאף אחד מהם לא יתנדב להיות המתחרה השני או השלישי שיפול (ולפי דעתי - גם העשירי יפול). מה תגיד להם - "תקריב את הקרבן כדי שעוד חמש שנים לא יהיה מונופול?" לטובת מי הם יעשו את זה? בקיצור - התשובה לא טובה. |
|
||||
|
||||
התשובה שלי טובה לרוב המכריע של המקרים, וברור שאין צורך להגיד כלום למתחרים. מקרה מייקרוסופט שנדון כאן במקביל הוא דוגמה מצויינת: מונופול טבעי חזק, שמתחריו עומדים בפרץ במשך שנים, ומקדמים בעקשנות אלטרנטיבות, מאחר והם יודעים שגם נגיסה קטנה בפלח השוק היא טובה, ומשמשת תשתית למועד בו מייקרוסופט תאבד מיעילותה. ישנם מקרים בודדים מוכרים בהם קיים מה שנראה על פניו ככשל שוק, בד"כ עקב הסיבה שציינת: תעריפי כניסה גבוהים, לרוב בתחומי התשתית, בהם נדרשת מעורבות רגולטור. דרך אגב - התעריפים הגבוהים בכניסה הם בעצמם תוצאה של רגולציה אחרת בשוק האנרגיה: מחירי גז, נפט ואנרגיה אטומית, שהם עיקר מקורות האנרגיה הזמינים, מווסתים ע"י ממשלות. אולם לאחר שהבאת את הרגולטור, דרך אגב, יש מקום לבדוק מה עושה התערבות זו. המונופול ה*רגולטורי* של חברות החשמל גורם לבזבוז והפקעת מחירים שאין לה אח ורע בכל מקום בו קיימת תחרות חופשית, עם פער עצום בין עלות ההפקה לעלות לצרכן. |
|
||||
|
||||
לא שאלתי על רגולטור, שאלתי למה מונופול "טבעי" הוא דבר טוב. מתי תעריפי הכניסה הם גבוהים מספיק כדי שמונופול יוכל לעשוק את הלקוחות? האם זה רק בתחום התשתית? מדוע תחום הבנקאות לא נכנס להגדרה הזו? (בנק צריך גודל מסוים כדי להצדיק את קיומו, וגם כדי להמנע מקניה על ידי בנקים אחרים. התסריט של האלמנה והיתום מקובל עלי כהגיוני). גם תחום הטלוויזיה בכבלים יכול להכנס לתשתית, לא? ותחום הטלפוניה? (האמת - תחום הטלפוניה הוא דוגמה מצויינת. גם הסלולרית וגם הקווית). בקיצור - נראה לי שמרבית התחומים הם בדיוק היוצא מן הכלל הזה... |
|
||||
|
||||
מונופול טבעי ברוב המקרים פחות טוב ממצב בו קיימת תחרות שווה יותר, אבל טוב לאין שיעור ממונופול רגולטורי, או מכל רגולציה אחרת שמנסה לחסל מונופול טבעי (ומסיימת בד"כ באי השפעה במקרה הטוב או ביצירת מונופול רגולטורי במקרה הרע). לעיתים מונופול טבעי הוא פשוט הדרך של השוק להגיד: מאוד נוח לכל האנשים שמשתמשים בשירות של המונופול הטבעי שיהיה סטנדרד אחד במחירים סבירים. איך הם יודעים שהמחירים סבירים? כי כשהם יפסיקו להיות - תופיע תחרות מעצמה (כי אינה מוגבלת בחוק או ע"י רגולטור). מאחר ולא מדובר בתאוריה, אלא בתאור המציאות, הבה נצא מהאקדמיה והלעגנות הריקה שלך, ונבחן התנהגות של כל מה ש*אתה* מכנה "תשתית" בתנאי שוק חופשי ותחת רגולציה: השוואה בין סקוטלנד לאנגליה, עם הקמת המערכת הבנקאית המודרנית במאה ה 17, מראה שמהערכת הסקוטית, בה לא היו רגולציות כלל, היתה יציבה יותר. גם בבריטניה וארה"ב החופשיות לא היו משברים קשים מדי (למעט זה של 1907, שהתאושש ללא "סיוע ממשלתי" לאחר פחות משנה), המשבר הבנקאי החריף ביותר המוכר לנו בבנקים, ב 29, קרה לאחר מעורבות ממשלתית עמוקה בתחום הבנקאות בארה"ב. בישראל, שמעולם לא היתה שוק חופשי, עמדו כל הבנקאים הבכירים למשפט, וכל המערכת הבנקאית התמוטטה לחלוטין בשנות ה 80. הפקדת תשתית הטלפוניה בידי בזק כמונופול ממשלתי גרמה לשרות מחורבן להפליא ולמחירים גבוהים. כניסת תחרות, אפילו מוגבלת (כי שוק התקשורת כולו עדיין נשלט במדה רבה ע"י הרגולטור במשרד התקשורת), שיפרה את התשתיות והשרות ללא הכר, וגרמה להוזלת מחירים. הוזלה ושיפור נוסף, אם כן, יקרו לא ע"י חיזוק הרגולטור אלא המשך הוצאתו מהמערכת. לגבי חשמל, גם שם סייגתי את דברי, והתעלמת לחלוטין מההסתייגות (מה שגורם לי לחשוב שאתה אלמנה ויתום בעצמך, כי תבנית הפניה נראית לי מוכרת, ואם לא - איתך הסליחה): הרגולציה בשוק החשמל גורמת לשרות דפוק במחירים גבוהים (פי כמה וכמה ממחירי העלות, תמורת כל השחיתות והנפוטיזם הרגיל שבחסות המדינה). נשאלת השאלה האם אפילו במקרה זה לא עדיף להפריט, וגם אז כל התפתחות תהיה טובה יותר (בין אם ע"י יצירת תחרות/מונופול טבעי/קפיצה טכנולוגית שתעקוף את הצורך בתשתיות הקיימות - כמו הלווין והכבלים והסלולרי מול הקווי). |
|
||||
|
||||
אני לא האלמנה והיתום. אני הגבתי לאמירה הזו שמצוטטת מהודעה שלך - ''אין שום פסול במונופול טבעי''. לא דיברתי על רגולטורים באופן כללי או פרטני. ניסיתי להבין למה אין שום דבר פסול במונופול טבעי. אנחנו מדברים על המציאות, ובמציאות מונופולים, בין אם הם רגולטוריים או לא, עושקים את הלקוחות כי כי הכוח שלהם מאפשר להם את זה וכי כמעט אי אפשר להתחרות בהם באופן סביר. ברור שמונפול שאפילו תחרות לא מאיימת עליו גרוע מכזה שפועל בשוק תחרותי. זה לא הופך את זה שפועל בשוק תחרותי לבלתי-מזיק. אתה מאגד את הרגולטורים שמייצרים מונפולים (משרד התקשורת ובזק, לדוגמה) עם הרגולטור שתפקידו להלחם בהם (הממונה על ההגבלים העסקיים). זה, אם תסלח לי על הבוטות, דמגוגיה. לא היתה שום לעגנות בתשובות שלי, ונראה לי שאתה מחפש אותה יותר משהיא באמת שם. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מכיר את המקרים של המונופולים הטבעיים, אין הם מנצלים את השוק באופן שאתה מתאר זאת. הם משארים במעמדם רק תודות להשקעת מאמצים אדירים להישאר בצמרת. כמובן שהעובדה שעמדת הפתיחה שלהם טובה יותר מאלצת את מתחריהם הרבה פעמים להשקעות גדולות, ולכן מייצרת יתרון יחסי בתחרות, כמו כל התמודדות של ענק בקטן, אבל תמיד יש יתרונות גם לקטן, וזה מחייב מונופול טבעי להישאר תחרותי, ולא "לעשוק". החיבור בין שני הפנים של הרגולציה הוא לא כזה מלאכותי: אם שמת לב לדינמיקה של הדיון כאן, הרבה מציעים שבגלל שהרגולטור נכשל בהגבלת המחיר, יש להגביר רגולציה. המדרון החלקלק הזה מביא מהר מאוד לחשיבה של הלאמה - כי אם הרגולטור אף פעם לא מצליח לכפות את רצונו על השוק הפרטי החמקמק, אולי פשוט נלאים? (ואז קיבלת את בזק). רשות ההגבלים הינה, בהיבט זה, כלי מסוכן מאוד. היא מבססת את פעילותה על חוקים רגולטוריים, שייתכן שגורמים לשוק להיות מוגבל. לדוגמה, בשוק תוכנות ההפעלה והמשרד: נכון, מייקרוסופט הענקית אולי אינה הטובה ביותר במעבדי תמלילים, ואולי אפשר לייצר גיליון אלקטרוני מוצלח יותר מאקסל, אבל המכלול כפי שהוא נמכר ע"י מייקרוסופט, והעובדה שאתה יכול להעביר לכל שותף עסקי בעולם קובץ שהוא יכול לפתוח הוא נוחות רצינית שכל העולם מוכן לשלם עליה (אף אחד לא כופה זאת עליו. הוא יכול להשתמש בלינוקס ותוכנות שאינן אופיס אם פחות חשובה לו הסטנדרטיזציה). ועכשיו מגיעה הרשות למניעת הגבלים עסקיים, ומפרקת את המונופול הזה, ע"י איסור מכירת חבילות של מערכות הפעלה עם חבילות משרדיות, למשל. האם השוק קיבל משהו יותר טוב או יותר רע? האם המאמץ הנדרש מכל חברה חדשה יוזיל את המוצר הסופי או ייקר אותו? האם המוצר הסופי ייתן אותן היכולות או יכולות פחותות? התשובה היא: אף אחד לא יודע, ובטח שלא הרשות להגבלים עסקיים. לכן, כל מה שצריך לוודא כשרואים מונופול זה, שהוא אינו קיים מתוקף רגולציה. אם זה המצב, וזהו אכן מונופול טבעי, אפשר לעזוב אותו לנפשו - השוק כבר ידאג ליתר בהתאם למה שטוב לכולם. דוגמאות היסטוריות נוספות של מונופולים טבעיים שכולם חשבו שלא יוכלו להעלם, אולם נעלמו (ולא ע"י רגולטור) כשצרכי השוק השתנו: סטנדרד אויל, פורד ומודל הטי, IBM. לעומת זאת, היו מס' מונופולים טבעיים מצויינים, שהרגולטור בנוקשות אופיינית פרק, כנגד רווחת הכלל. דוגמה בולטת היא של חברת האלומיניום האמריקנית (ALCOA) המובאת לקראת סוף המזכר בקישור הבא: |
|
||||
|
||||
אתה אומר "אף אחד לא יודע" אבל אנחנו יודעים מה יקרה אם המונופול הטבעי של מיקרוסופט יישמר: תוכנה גרועה ולא-בטוחה במחירים גבוהים. אולי עדיף לפרק את מיקרוסופט ולנסות משהו אחר? האם לטענתך "השוק" יפרק את המונופול של מיקרוסופט? מדוע לא עשה זאת עדיין? האם לטענתך מיקרוסופט עדיין מתקיימת מרווח מינימלי? מאיפה יש לה כסף לקנות חברות? מאיפה בא שכרו של ביל גייטס? |
|
||||
|
||||
> לגבי חשמל, גם שם סייגתי את דברי, והתעלמת לחלוטין מההסתייגות (מה שגורם לי לחשוב שאתה אלמנה ויתום בעצמך, כי תבנית הפניה נראית לי מוכרת, ואם לא - איתך הסליחה אני מבקשת... אני כותבת בכינוי הבדוי שלי בלבד ואם וכאשר אחליף אותו, אחליף אותו לחלוטין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |