 |
|
 |
||
|
||||
 |
על השאלה מדוע בכלל צריך משפחה ניסו לעמוד רבים וטובים/גרועים לפנינו. עבור קרל מארקס נמשפחה הייתה הדרך שבאמצעותה הציביליזציה נילחמה על קיומה - הגברת היצור, התגברות על הפחד הקמאי מהטבע. התפתחות החיים המרקסיסטית עברה משלב של חייתי סתמי לחיים מודעים ומשם לחיים מודעים לעצמם. הדבר שעושה אותנו לאנושיים הוא היכולת ליצור, בעזרת היצור אנו נלחמים בטבע העומד לכלותנו, ולכן דרושה עבודה וממנה נגזרות יחידות עבודה פרודקטיביות שגרעינן - המשפחה. לעומתו פרויד ראה את המשפחה (במין ראיה מרקסיסטית שעברה דרך פריזמה מעוותת) כאמצעי לקבלת מקסימום הנאה, הנאה מינית כמובן .מכיוון שעבורו החתירה למיקסום ההנאה עמדה בבסיס השלישיה הפותחת של הציויליזציה - וכל, מחסה והנאה. הנאה עבור פרויד היתה או מינית או אגרסיבית - אלא הכוחות שמניעים את הציביליזציה. אך גם פרויד לקה המחלת השוביניזם הזיכרי ובדברו על קנאת הפין ושאר ירקות הראה במפורש שההנאה היחידה אליה הוא היתכוון היתה זו של הזכר. מעכשיו אמרו - עפ"י פרויד המשפחה באה כדי לתת לגבר מין זמין בנסיונו למקסם את הנאתו שנובעת מהכוח שמניע את הציביליזציה. כמו כל פעילות אנושית, גם המשפחה נוכסה על ידי הממסד הדתי. מרקס ראה בדת אמצעי ניצול נוסף בידי המעמדות השולטים, פרויד ראה בדת קיבעון אינפנטילי נרקסיסטי וניטשה ראה בדת את ההשתוקקות הבלתי נשלטת של מוסר העבדים לאוטוריטה עליונה. כדי שתוכל לעבוד, הציביליזציה זקוקה למשטר, לסוברניות הובסיאנית ומכאן המשפחה והמדינה. כך הדת השתלטה, כי זה מה שהיה, על מנגנוני השלטון האידאולוגיים, על החוק, מוסר והעונש - כדי לאפשר התפתחות ציביליזציונית. דוגמה דתית, קיבעון מחשבתי, פחד קמאי - כל אלו ועוד חברו לאחד מהבסיסים החשובים של כל דת (לפחות אלו המונותאיסטיות אך לא רק) והוא ניצול והכנעת האישה. כמובן שיבואו המגינים ויבאו את האנליזה השקרית של הרב קוק שאומרת שמכיוון שהאישה נוצרה מחומר אלוהי (אדם נוצר מבוץ) הרי שהיא מופקדת על הדברים החשובים יותר - חינוך הילדים, שלמות המשפחה וכיוצא בזה. אבל אב שמלמד בתו תורה כאילו לימדה תיפלות. כל השיח הדתי ורוב החברתי, כולל השפה העברית, רווי בהתייחסות מתנשאת של הזכר ודיכוי האישה. הזכר מתייחס לעצמו כאדם ואילו האישה היא אדם מסוג נקבה. כל שיח המשפחה רווי אנלוגיות ביולוגיות ותורת המשך הגזע, כאילו שהאישה שבמקרה היא זו המסוגלת ללדת מוגדרת אך ורק על ידי הביולוגיה שלה. משפחה מרובת נשים היתה מקובלת ביהדות עד לפני פחות מאלף שנה, ובקרב גלויות מסוימות, אפילו עד ימינו. כל זה כמובן בברכת החברה, היינו נושאת חותמת כשרות אלילית .משפחה מרובת גברים היתה איסור שבאיסורים ולזה מצאו טעמים וטעמים שונים. אבל אפילו המושכל הפוליגמי הדתי נשבר והחברה עברה שינוי דוגמתי עם חרם דרבנו. מדוע שלא תישבר מוסכמה כפויה נוספת, זו של המשפחה הדו-מינית שתפקידה להמשיך את הגזע. דה-בובואר (אחרי 50 שנה תורגם חלקו הראשון של הספר שלה) ניתחה את מצב האישה וקראה לאחריות אישית של הנשים. אין האישה מוגדרת על ידי הביולוגיה שלה, כשם שהגבר איננו מוגדר על ידי זו שלו. אין התייחסות מינית לגבר, אך האישה נושאת עימה את מיניותה בכל אשר תפנה. אדם איננו מוגדר על ידי עברו, על ידי המרכיבים הפיזיים של גופו אלא על ידי מעשיו, על ידי ההחלטות שהוא לוקח בכל רגע ומשפיעות על עתידו. כך אולי יוכלו נשים להוליד ילדים בלי להתאהב ולהתחתן, אלא משום שבא להן. היום אישה, לפחות במערב, איננה צריכה תיאורטית להיות נתמכת של הגבר - לא פוליטית, לא כלכלית ולא חברתית. מוסד הנישואין מקודש כל כך על ידי הדת משום שהוא מהווה עוד תחום שליטה על מושאי הדת. כמובן שאני לא שולל רצונם של אנשים להתחתן ולהתאהב, אך החברה אולי צועדת לקראת זמן שבו כל קומבינציה תהייה לגוטימית משום שרצונו של האדם יקבע את הגדרתו, לא מינו, לא יכולתו או האימפוטנציה שלו ולא מוסדות שצידוקם היחידי הוא שהם קיימים מזמן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מרקס לא כינה את הנישואין זנות ממוסדת במניפסט הקומוניסטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. זה מתאים מכל בחינה לתיאור האבסטרקטי של אנגלס את האונושות כהומו-אקונומיקוס. הבעיה, עפ''י ההסתכלות האקסיטנציאליסטית של דה-בובואר היא שהאישה בתרבות הפטרנליסטית נתפסת כ-''אחר'' ומוסדות החברה הם זכריים. מרקס רצה חברה ללא הבחנה בין זכר לנקבה, לא מצד ביטול בשוני הביולוגי אלא מצד מתן אפשרות הביטוי האוטנטי לכל אינדיבידואל. מרקס שמצוטט על ידי דה-בובואר כתב שצריך לראות את האדם (לא הזכר) כישות ג'נרית ויחסי גבר אישה הם התנהגות טבעית שנובעת לא מהמגדר אלא מהיותם בני אנוש (עד כמה שהצלחתי לתרגם) כיום, נראה לי, שעדיין נישואין הם מערכת מוטה זכרית. שמות משפחה, תווית הבתולה הזקנה, אמהות וקריירה ותקרת הזכוכית ועוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |