בתשובה לאורי פז, 09/09/04 21:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה הקשר בין חיפוש האמת לבין שתיית בירה, שינה, טיולים וסקס ? ההגבה באייל איננה נוחה יותר מאשר אי-ההגבה באייל. הטענה שלי מדברת על חיפוש אמת כלשהי, סליחה על הניסוח הבנאלי. אבל אני לא טוען שהאמת נמצאת בהכרח איפה שלא נוח לחפש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בכדי להסכים עם העובדה שיש משמעות לחיי האדם עלי אדמות יש צורך בחיפוש האמת? אם טרם שמת לב, נושא הדיון הוא האם יש משמעות לחיים או חלילה אין. ומאחר ואתה מדבר על עצם חיפוש האמת - משמע שאתה יוצא מנקודת הנחה שישנה כזו ויש רק לחפש אותה. אם כן, אין בינינו מחלוקת. ותודה שאיששת את עמדתי בדיון, לפיה יש משמעות לחיים, ויש רק לתור אחריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חיפוש האמת" הוא בסה"כ בחירה גרועה של ביטוי, והצהרתי על כך. חיפוש האמת לצורך העניין יכול להיות בירור השאלה האם יש או אין משמעות לחיים, או שאלת היווצרות האדם. אני לא מניח שיש אמת אבסולוטית ונשאר רק לחפש אותה, כאמור זו רק צורת ביטוי, ובכל מקרה אני לא מבין איך זה מאשש את עמדתך שיש משמעות לחיי האדם ? הטענה שלי, בהקשר של השאלה האם יש או אין משמעות לחיים היא שאין קשר בין רצון האדם במשמעות לבין קיומה. מעבר לכך - וכאן המשל החלמאי, הטיעונים בסגנון של "כדאי יותר" / "לא יכול להיות" / "איך ניתן לחשוב ש" נשמעים לי כמו צורת חשיבה שמקורה בפחד שבמחשבה שלחיי האדם אין משמעות (תגובה 245981, תגובה 246023). כאשר הרטוריקה של צד בדיון המגונן על צורת המחשבה הדתית מגיע לשיקולי כדאיות או רצון, אני נזכר במשל הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להחליט לבחור כאופציה קיימת של סתם חוסר משמעות לחיים - תלויה על בלימה כמו שכל החילוניות מגדירה עצמה על דרך השלילה. טרם שמעתי טיעון המוכיח לוגית שאין משמעות לחיים. יתרה מזו, שמוע שמעתי טיעונים לוגיים לפיהם מסתבר שיש משמעות לחיים. ללא כל קשר לרצונו של האדם, שלהזכירך, עוררת אתה לשם בלבול היוצרות. כך שלבוא בטענות יש לך רק על עצמך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי שמוע שמעת, אבל משום מה אתה מחביא אותם טוב טוב ומסרב לגלות לנו אותם. בינתיים הטיעונים שלך לקיום משמעות לחיים הסתכמו ב"אין לי חשק ואין לי זמן להסביר את הנימוקים..." וגם ב"אם אדם אוהב לאכול לשתות ולשכב עם בת מינו - האם עליו להיות נזיר ישועי?" - ואני אומר לך את האמת: אלה טיעונים מאוד מאוד לא משכנעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמו שאתה בוודאי מבין לבד, לא התיימרתי להציג טיעונים לראווה. בסה''כ ביקשתי להניח לנפשי ולזמני להפיק תועלות פוריות יותר מהדיון בשאלה שמוצגת בחצר האחורית, ועוד תחת הכותרת הראשית ''עזרת נשים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיון שאני רואה שמתנהל כאן דו שיח של חרשים, ברצוני להבהיר: את עניין הקשר בין רצון האדם לבין משמעות החיים לא הלא-חרדי-לא-עו"ד עורר. זהו שקר או בלבול או חוסר זכרון מצידך (או שלשתם). את הקשר הזה *אתה עוררת* בתגובה 246023: "מאחר ולאדם ישנה נטייה רצונית-טבעית שלחייו תהיה משמעות - סימן שאכן ישנה כזו במציאות...". לתשומת ליבך, ואל תנסה, בתגובה, לבלבל את היוצרות ולהאשים מישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש בביטוי רצוני במשפט: "מאחר ולאדם ישנה נטייה רצונית-טבעית שלחייו תהא משמעות - סימן שאכן ישנה כזו במציאות ויש לתור אחריה" - היה גימיק של הרגע האחרון, בו דחפתי לטקסט את המילה המיותרת "רצונית". יש להתעלם ממנה ולהתייחס לטיעון בלעדיה. כך שאבן הטוען: "מאחר ולאדם ישנה נטייה טבעית שלחייו תהא משמעות - סימן שאכן ישנה כזו במציאות ויש לתור אחריה". גילוי נאות: אין זו טענה שהמצאתי. ינקתי אותה מהפרופ' ויקטור פרנקל: "האדם מחפש משמעות" (רב-מכר בינלאומי, שעד היום עוד אפשר להשיגו בסטימצקי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלא קראת את פרנקל או שלא הבנת את פרנקל. פרנקל כותב:" לעולם המציאות מתגלה בצורת סיטואציה מוחשית מסוימת, ולאחר שכל סיטואציה של החיים היא יחידאית, נמצא שגם משמעותה של הסיטואציה בהכרח תהיה יחידאית. לפיכך מסתבר, שמן הנמנעות למשמעויות להיות מועברות מכוחן של מסורות... המשמעויות מהיותן יחידאיות, הן עניין של גילוי אישי. האדם היחיד עצמו חייב לחפש ומצוא אותן, וגילוי שכזה של משמעיות יחידאיות, כפי שאנו גורסים עכשיו, יהיה באפשר אפילו ייעלמו לחלוטין כל הערכים האונברסליים. אם לנסח זאת בצורה קצרה וברורה, הערכים מתו- תחי המשמעות!" מתוך "הזעקה הלא נשמעת למשמעות" עמוד -41 -40 בעמוד 73 הוא מסביר "אפילו מושג האל אינו בהכרח תאיסטי. כשהייתי בן 15 בערך, ניסחתי לי הגדרה של אלוהים... אני נוטה לכנות אותה הגדרה של יחסי פעולה. וזה לשונה: האלוהים הוא בן שיחתך במונולוגים הכמוסים ביותר שלך. כל אימת שאתה משיח עם עצמך בכנות שאין למעלה ממנה ובבדידות עליונה, הרי אתה פונה אליו בשיחך, אפשר לכנותו בשם אלוהים. הגדרה שכזו נמנעת מן השניות בין השקפת עולם אתאיסטית ותאיסטית... האדם הלא דתי עומד על דעתו, ששיח היחיד שלו הוא רק זה ולא יותר... ואילו האדם הדתי רואה בהם דיאלוגים ממש עם זולתו. סבור אני, כי העיקר והחשוב מכל דבר אחר הוא הכנות והיושר שאין למעלה מהם. אם אלוהים אמנם קיים, ודאי שלא יבוא בריב עם בני האדם הלא דתיים, משום שהם טועים ומחליפים אותו בעצמם ואינם קוראים אותו בשמו הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי במקור המצוטט - ומצאתי שהינך מצטט חלקית ומקוטע, אבל שיהיה. הרי לא התיימרתי להפוך את פרנקל לבעל תשובה נוסח ד"ר נתן בירנבוים. האם קראת את "האדם מחפש משמעות"? עיקרו של דבר, עבור המאמינים באלוקים יש לחיים משמעות. אנחנו פה לשם מילוי מטרה מסוימת: המטרה האלוקית. רבים מאמינים שהמטרה היא לאהוב את הא-ל ולציית לחוקי תורתו. ואם אין לך אמונה ואם אתה, נעבעך, לא מאמין בקיומו של כוח עליון - אז מה אתה יכול לומר על משמעות החיים? אם אין חלילה אלוקים, האם החיים הם חסרי משמעות? אם אני מבין נכון, גם פרופ' ויקטור פרנקל יסכים שאחד כזה (עוד) מאמין באדם, שצריך להעניק לחיים משמעות. המטרה שיש לחיים שלנו היא המטרה שאנחנו נותנים לה, אותו אחד סבור. אם זה נכון, אזי שכך או כך, לכל אחד מאיתנו יש משמעות לחיים. ונמצא לסיכומו של דיון, שטענתו של ערן בילינסקי, שלחיים אין חלילה משמעות - בטעות יסודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |