בתשובה לאדי מלכא מור, 09/09/04 20:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום אדי, שוב כן, ספריו של ק. צטניק מצויים בביתי (לא כולם) ומוכרים למשפחתי. אני מאוד מבינה את התחושה הבוערת בעצמותיך, כי אתה מתריע על דברים שרוב האנשים אינם מבחינים בהם, משום שהם עסוקים בחיי היום-יום. עם זאת, אומר לך את האמת: אינני אוהבת את הנוהג להשתמש בתקופת השואה כאנלוגיה לתקופתנו אנו ולמה שקורה כאן בארץ. תחושתי היא שהאנלוגיה הזאת יוצרת זילות מסויימת של סבל היהודים בשואה. עד כמה שידוע לי - ניצולי השואה עצמם גם כן אינם אוהבים את השימוש שנעשה באנלוגיות מסוג זה. כתבת: "אני יודע שאני טועה כשאני מנסה לספר לאנשים את האמת..." - ובכן, אינך טועה ואתה *צריך* לספר לאנשים את האמת - אבל אתה גם צריך (לטעמי) למתן את סגנונך ואת זעמך - וכך תזכה ליותר אזניים קשובות. אני מאחלת לך שיום אחד תפרסם את הדברים שאתה כותב בשלב זה לעצמך - אבל פרסם אותם לא כ"נבואות", אלא כספרות או כהבעת דעה פובליציסטית (ואולי כשילוב של השתיים - גם זה קיים, אם כי פחות נפוץ). אם יורשה לי להעיר משהו - מקריאת תגובותיך, לא זאת הנוכחית אלא תגובות מלפני יומיים שלושה - אני מתרשמת כי אתה סובל מבעיה מסויימת של חוסר ריכוז. ניתן לטפל בבעיה זו, אך זה איננו נושא להתכתבות פומבית ולכן לא אוסיף. כל טוב. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |