|
||||
|
||||
אהלן נועם. כמה נקודות: 1. "אני חושב שתסכים אתי שברברים מתקיימים רק בגלל שיש הבדל בין תרבויות". זה בדיוק העניין שבגגלו ההגדרה של ברבריות נראתה לי ריקה מתוכן, התרבות מחסנת את עצמה מההגדרה הזאת, אנו רואים אחרים כברברים משום שלא מתנהגים כמונו, ועניין זה בדיוק הניע אותי לחפש אחרי הגדרה מוחלטת שתהיה לה תוכן מוסרי מוחלט. זה שיש הבדלים במנהגים בין תרבויות שונות זה בטוח. הטקסים והג'סטות הם שונים ואין כאן שאלה של מוסרי או לא מוסרי. עם זאת ,השאלה היא אם אפשר להגיד על עניין מסוים על אף שהוא מקובל ונורמלי בחברה מסוימת (בוא ניקח כדוגמא רצח על כבוד המשפחה), שהוא לא מוסרי באופן מוחלט, ולא רק מנקודת הראות של האדם המערבי. 3. לדעתי יש בעיה בסעיף הזה: משמעות האמירה שלך ש "העובדה שרוב האנשים "הנאורים", מעדיפים לקנות את הבשר שטוף וארוז הייטיב ולא לשחוט את בע"ח בעצמם היא ביטוי לפתרון של הדילמה ע"י הדחקה". היא שאנו לא ממש מתייסרים ומצטערים על הסבל שנגרם לזולת , אלא מדחיקים אותו כי הוא לא "יעיל" ולא עוזר לנו. ולמספר הנוסף: לדעתי, הדוגמא שנתת לגבי הקרב בין אנגליה לצרפת (אגב,חלק ממלחמת מאה השנים?) ממחישה את הקשר בין מוסר ותועלת. כשהבריטים הגיעו מצוידים ברובה בעל טווח ארוך הם היו מוגנים,כפי שאתה בעצמך ציינת, בגלל הטווח הארוך של נשקם. וזאת בניגוד לחיילים הרגליים שהיו חשופים לפגיעות. לכאורה, יש כאן win-win situation גם הבריטים מרוויחים מכך שהם לא פגיעים, וגם באובייקט בפגיעה (הצרפתים) לא מבצעים טווח באוכלוסיה. מצד שני, הקהות הרגשית שמאפיינת לנשק לטווח-ארוך וחוסר האבחנה של הפגיעות שלו יכולה להיות מסוכנת ולא מוסרית לא פחות. וכאן אנחנו מגיעים גם לעניין האטומי, ולשאלה האם *אחזקתו* היא לא מוסרית. צריך רק לזכור את ההקשר ההסטורי של פיתוח הנשק האטומי והוא התחלת הניסויים למטרת פיתוח נשק אטומי ב-1940 ע"י הייזנברג כדי שישמש את גרמניה הנאצית , לא בטוח שפיתוח ואחזקה של נשק אטומי בנסיבות אלה הוא לא מוסרי או לא נאור. לגבי השימוש בו זה כבר סוגייה אחרת.. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |