 |
המעבר המהיר של פחימה מימין לשמאל הוא רק חלק מתמונה שאני מנסה לצייר, מדימוי של פעילות (לכאורה) לא-אחראית, לא-צפויה, בלתי-יציבה, מסוכנת. אני אנסה שוב לצייר את התמונה.
היא אשה. היא מזרחית. היא לא ''מלומדת''. המהפך הפוליטי שלה לא קרה בגלל שהיא קראה את מרקס, אלא בגלל תהליכים אישיים-רגשיים שעברו עליה. הפעילות שלה היא אישית, לא מאורגנת, לא מסוננת או מתווכת על ידי ארגונים מוכרים וצפויים (גם את הקבוצות הכי רדיקליות קל יחסית לצפות ואולי אפילו לתמרן). היא מסתובבת בחברת גברים ערבים כריזמטיים שמסובבים לה את הראש. אין לה חוש לסכנה הברורה-מאליה שהיא מביאה על עצמה. היא לא מתאמצת לדבר בגבולות המוכרים של השיח התקשורתי הישראלי.
נדמה לי שכל הדברים הללו באמת הופכים את פחימה למידבקת-בפוטנציאל, אבל אני לא טענתי שמזה חוששים בשב''כ. אני חושב שהחשש (המודע, לפחות) שלהם הוא מזה שהיא תגלוש למעורבות בפיגועים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש