|
||||
|
||||
מדובר בביטוי של הגברת מרים גלזר-טסה, אז סגנית שר החינוך (כמדומני) וקודם מנהלת תיכון "יוהאנה ז'בוטינסקי" שהעלתה טיעון זה ביחס למחזה של חנוך לוין בשנת 1985. |
|
||||
|
||||
תעסה-גלזר "לאן תעסה-גלזר? אני עם ארנס פה אחשה בצד" |
|
||||
|
||||
מתקנים אותי פה (ולדעתי לא בפעם הראשונה) - "אני עם *אבן* פה אחשה בצד." |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני: "אני עם *אבא*(1) פה אחשה בצד." אגב, במחשבה לאחור, הערתה של תעסה גלזר על ערוותו של יוסף כרמון (אאל"ט) המידלדלת עלי במות, נבעה מכך שהגברת היתה רגילה לצפות בערוות זקורות בלבד אצל שחקנים? ___ (1) אכן, אבן. |
|
||||
|
||||
גרסה סופית, באדיבות גורמים דורשי טובה: שרה דורון: "לאן את טסה, גלזר? אני עכשיו לבד" מרים תעסה-גלזר: "אני עם אבן פה, אחשה בצד" וכולן היו בנותיה של רבקה מיכאלי, חוץ מנעמי בלומנטל. |
|
||||
|
||||
והיה לרבקה מיכאלי גם בן אחד. |
|
||||
|
||||
אכן כך. |
|
||||
|
||||
הייתה לי הרגשה שהטסה הזה יותר מדי מוצלח. זו השפעת "אהלן וסהלן במערב הפרוע" שם שואלים הגיבורים: לאן היא טסה הגלזר-טסה הזאת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |