בתשובה להדר אבירם, 06/09/04 23:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי הדר ראשית אני באמת מקווה שתהני מהספר. אם עוז אלמוג יעשה תקציר של ספרו לבערך 200 עמודים גם אני אקרא. אין שום דבר רע כמובן בלא להיות מומחה מעמיק לכל תחום שהרי כולנו כאן באייל מבטאים דעות גם בתחומים שמעבר לתחומי העיסוק שלנו. זוהי שאלה של היקף. אם את רוצה לכתוב ספר בו את מבטאת את דעתך בנושא מסוים, נעזרת במספר מצומצם של דוגמאות מנתחת אותן ומגיעה למסקנות בהתאם לדעתך זה נפלא וטוב. אני בוטח בעוז אלמוג שהוא מומחה סביר בתחומו. לי אין צורך בדוגמאות רבות. מספיק לי שיציג דוגמאות ספורות ואני אדע שהוא מבסס את דעתו על דוגמאות נוספות שלא הביא בספר. במקום לקרא 1400 עמודים של חוקר אחד עדיף מבחינתי לקרא 7 ספרים של חוקרים שונים כ"א בהיקף של 200 עמודים ולקבל קשת שלמה של דעות. הביטוי טרחן מתאר אדם הטורח לבסס את דעתו על דוגמאות רבות מספור. כאשר את ניגשת לכתוב ספר בהיקף של אנציקלופדיה את צריכה לדעתי להשתמש בגישה אחרת. הרי בחירת הדוגמאות עלולה להיות מגמתית ולכן להוביל למסקנה מסוימת. המומחה בתחום מסוים למשל יואב קוטנר בתחום המוסיקה הישראלית, או מבקר קולנוע שכל זמנו מוקדש לחקר תחום מצומצם ביצירה העברית, יטיבו להביא דוגמאות טובות ולבסס דעה אוביקטיבית. אלמוג היה יכול להעזר במחברי משנה שכל אחד יסקור את תחום מומחיותו, וכסוציולוג וחוקר תרבות יעזר במסקנות המומחים השונים כמו בידיעותיו שלו, ובעזרת יכולת הניתוח שלו יכליל ויסכם. דעה ניתן להביע באופן קצר ותמציתי (כמה מאות עמודים) ואם הנושא מעניין אותי אקרא את דעתם של חוקרים א', ב', וכו, ואגבש לי דעה משל עצמי. ספר בהיקף כזה מזכיר לקסיקון או אנציקלופדיה ולכן חלים עליו חוקי כתיבה ועריכה שונים. כשאדם טורח לכתוב אנציקלופדיה אני חושד בכוונותיו. אני רואה בפרי עמלו חיבור מגמתי או שטחי או לא מאוזן. לכן אין לי עניין לקרא כזה ספר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |