בתשובה לנעם טל, 06/09/04 2:05
או אולי לא טרחן 245409
צדק • בתשובה לנעם טל יום ב', 6/9/2004, 23:57
יכול להיות שהוא אכן מבין עניין בכל התחומים האלה.
צריך לזכור כי הוא לא צריך להיות מומחה נקודתי לעניין הוא רק צריך להבין את השאלות המרכזיות של העניין ואת הראש בו הוא פועל כדי להבין את השינוי התרבותי שהוא עבר.

אמנם עדיף היה אם הוא היה גאון המקיף ומחדש בכל נושא בו הוא נוגע (למשל גרץ, עליו אמר אבי כי כל תיאוריה שהוא העלה הוכחה כנכונה ע"י החוקרים אחריו), אולם לפעמים מספיק שהוא לא יהיה לגמרי מצומצם.

הבאתי כאן את ההקדמה של החכם ג'ארד דייאמונד בספרו "רובים חיידקים ופלדה" בו הוא מסביר מנין יש לו את האפשרות לכתוב את ספרו, שמקיף את גורלתיהן של חברות האדם:

כאן הוא מביא את הבעיה:
התחומים האלו הם, בראש ובראשונה, הגנטיקה, הביולגיה המלקולרית והביוגיאורפיה ככל שהם נוגעים לגידולים ולאבותיהם צמחי הבר; אותם התחומים, וכן האקולוגיה ההתנהגותית, ככל שהם נוגעים לבעלי חיים מבוייתים ולאבותיהם חיות הבר; הביולגיה המלקולרית של החיידקים באדם ושל החיידקים הקרובים אליהם בבעלי החיים; האפדימולגיה של מחלות האדם; הגנטיקה של האדם; הבלשנות; המחקרים הארכיאולגיים בכל היבשות ובאיים הגדולים; והמחקרים בתולדות הטכנולוגיה, הכתב והארגון הפוליטי.
גיוונם של התחומים הללו מעמיד קשיים לפני מי שמבקש לכתוב ספר על גורלתיהם של בני האדם. המחבר צריך להיות בעל טווח מומחיות המקיף את כל התחומים הללו כדי שיוכל לעשות סינתזה של ההתקדמויות הנוגעות לענין.

ועכשיו הוא מסביר למה הוא מתאים:
הרקע שלי הביא אותי לכמה מן התחומים האלה עוד לפני ששאל אותי יאלי את שאלתו. אמי מורה ובלשנית. אבי רופא המתמחה בגנטיקה של מחלות הילדות... בן שבע נהייתי צפר מושבע, על כן נקל היה לי בשנת לימודי האחרונה לתואר ראשון להחליף את יעודי הראשון, רפואה, במחקר ביולוגי. ואולם כל שנות לימודי בבית הספר ובקולג' הוכשרתי בעיקר בשפות בהיסטוריה ובכתיבה. אפילו לאחר שהחלטתי לעשות דוקטורט בפסיולגיה כמעט זנחתי את המדע כדי להיות בלשן.

מאז שהשלמתי את הדוקטרט אני מחלק את עבודתי המדעית בין שני תחומים: פיסיולגיה מולקולרית מצד אחד, ביולוגיה אבולציונית וביוגאוגרפיה מצד אחר. ב14 השנים שעברו הביאה אותי עבודת השדה שלי בביולוגיה אבולוציונית במגע הדוק עם מגוון רחב של חברות אדם. מומחיותי הי האבולציה של ציפורים, שאותה חקרתי בדרום אמריקה, בדרום אפריקה, באינדונזיה, באוסטרליה, וביחוד בניו גינאה. בחיי עם העמים הילידים של האזורים הללו התוודעתי אל הרבה חברות אדם מבחינה טכנולוגית, מחברות ציידים- לקטים ועד חברות של איכרים שבטיים ועמי דייגים, שעד לא מכבר השתמשו בכלי אבן. מה שייראה אפוא לרוב בני האדם האוריינים כאורחות חיים מוזרים מהפרהיסטוריה הרחוקה, בשבילי הם החלק החי ביותר של חיי.

בקיצור- הקדמה של אחד החכמים בדורנו לספרו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות