בתשובה לאלכסנדר מאן, 29/05/01 16:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יאללה אלכס, תפסיק לקטר. הכוונה ב"נשים ערומות" הייתה לרמזים מיניים בפירסומות, כפי שהובן לכולם. רק אתה התעקשת להבין את הדברים פשוטם כמשמעם. לראות את מירי בודהנה, שהיא דמות סקסית בכל מצב לכל הדעות הגבריות, שרה "תשכח מסקס בכלל" זו קונטציה מינית, גם בלי שום תנועה פרובקטיבית או ציצי חשוף. אם אתה מתעקש על עירום מלא, אז הייתה את זאת על הספה, שכחתי איך קורים לה. באמת בושה. בלי לחשוף פיטמה אמנם, אבל אני מתאר לעצמי שחשיפת פיטמה זה חצייה גם של קווי האירוטיקה הנהוגים בפירסומות בגרמניה הנערצת עליך. בכלל, אני לא מבין למה אתה מתעקש על הנקודה הזאת. רוב הזמן אנשים ונשים הם לבושים, רוב הזמן הם לא עסוקים בלהמליץ לנו על מוצרים שונים ומשונים, ורוב גדול של האוכלוסיה יוגדרו על ידי איש השיווק המומצע כדוחים מבחינה מינית. אז למה אתה כל כך טרוד מהיעדר העירום בפירסומות בישראל?? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה ממטית הסוגיה דווקא כן מעניינת. בפריז שטופות החוצות והמטרו במודעות זימה. עיתוני זבל נמכרים שם בתצלומי דוגמניות אמריקאיות בתנוחות האמורות לגרות את הקורא, מבלי לחשוף פטמה או ערווה אלא חזיה ותחתון. אין עירום חשוף ונאה אלא רמיזות קסטרואיות גסות. איני גוזר מכך דבר על הפריזאים כי אם על המודעות אשר הם מקבלים כמתאימות לחוצות ולמטרו. לא מזמן נברתי באקראי במגזין אדריכלות ישראלי משנות השמונים, ומצאתי להפתעתי דוגמנית חשופת-שת מבצבצת בתמימות מתוך ג'קוזי, בתלתולת סרת-טעם האפיינית לתקופה. לבטח תעמוד על ההבדל בין דגמנית ערומה ממש לקולבית ערומה בגסות שחצנית ממוסחרת. מעניין כי אותם פריזאים ליברלים כביכול, מוכנים כביכול להתגייס תקשורתית למען "הקול הערבי" שאיננו, תחת איום כביכול לפגיעת טרור איסלמי (לא פחות!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר אופניק היקר, זהו שורש הבעייה. המושג והמינוח 'נשים עירומות' מובן ומקובל באופן ארכיטיפי של ממש על פני כדור לכת זה, אך דומה כי מושג זה נוטה להתרחב ולתפוח באופן יצירתי ומעורר התפעלות בארץ האפשרויות המגבילות, ממש כבתחומים אחרים; נערה שרה = קול באישה ערווה נערה שוכבת על ספה = מעוניינת להראות שדיה ללא הפיטמות הטמנת מכוניות תופת = צורך דחוף להבין מצוקות האוייב יריות יומיות ומעשי איבה = חיפוש הסעיף המתאים בהסכם אוסלו הצעה צינית למשלוח רכב חילוץ = זלזול בכבוד האוייב הודעה על קיום סגר = אכזריות איומה שאין שני לה צורך דחוף בגדר הפרדה = כיצד יוכלו הפלסטינאים להתחמק פנימה ולפרנס משפחותיהם עשרים פיגועים קיומיים בממוצע = אסור לישראל חלילה לנתק חשמל ולפגוע בתשתיות פיגועים מכוונים כנגד אוכלוסיה אזרחית = עמנו סבל בשואה, ולכן אסור להשתמש בעונשים קולקטיבים. (רשימה חלקית) צר לי פעם נוספת על קיטוריי ועל רצוני המוזר להבין דברים כפשוטם, בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר מאן היקר, העלית דוגמאות חינניות, המעידות אמנם על תכונות מעוררות התפעלות ברוח האנושית. ככל הידוע לי, יש לבני האדם בלעדיות ביכולתם לחוש 'סגר', 'פיגוע', 'תאונה', 'טרור', ולהבדיל בין רצח, הריגה ומוות ברשלנות(רשימה חלקית). כפי שהיטבת להעיר, לעתים מקשה התבוננות חיננית זו על הבנת ההתרחשויות כפשוטן. לשמחת הנוכחים ציידו אותנו מיליארדי שנות אבולוציה עיוורת, ביכולת להחליף צורות הסתכלות. בן אדם מסוגל להתרגל לחשוב כמו חתול, ובזמן אחר לחשוב כמו כלב. חתול נשאר חתול. יכולת זו אמנם אינה פשוטה, ולעתים אינה מתבטאת אלא במקרי טראומה. כך למשל ידוע על קורבנות אונס אשר התמודדו עם החוויה הקשה ע''י התנתקות מגופן, כאילו גופן עובר התעללות סדומית ולא הן. למותר לציין כי התנתקות זו אינה תמיד מודעת. לעתים נחוצות הערותיו של צופה נבון חיצוני על-מנת לעמוד על נטיות רעיוניות המפליגות בבלי-דעת מן המציאות והלאה. דברים אלה יש לסייג בהבחנה ישנה עליה נהג לחזור יוסי, לפיה הנחת קיומו של הבלתי-מודע אינה ניתנת להוכחה או להפרכה. ניתן להמשיך ולפתח קו מחשבה זה, אך לא תצלח לכך דרך המונולוג הארכני. אחתור להשמיט בהדרגה את הפנייה הפורמלית הפותחת הודעות מעין אלה, ולא על דרך האנטגוניזם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |