בתשובה לניצה, 03/09/04 18:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ארץ ישראל שבתוך הקו הירוק אינה נחשבת שטח כבוש מהרבה סיבות פוליטיות והיסטוריות (אבל היסטוריה קרובה יותר מאברהם אבינו). ה"עירוב" שציינתי הוא רק אחד מיסודות קיומה של מדינת ישראל, ועל כך אני חושב שכבר כתבת הרבה אז אין צורך לשוב לזה. ההפרדה שאת עושה בין ארץ ישראל למדינת ישראל הרי לא באמת רלוונטית, נכון? את לא מציעה לנתק את החשיבות של הערים המרכזיות הללו בארץ ישראל מהחלטותיה המדיניות של מדינת ישראל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפרידה בין ארץ ישראל שהיתה קיימת תמיד, ובין מדינת ישראל שקמה לפני חמישים ושש שנה. מבחינת עם ישראל, יש משמעות לארץ ישראל, גם אם לא קיימת מדינת ישראל. המשמעות הזאת שהיתה לארץ ישראל במשך כל שנות הגלות של עם ישראל, היא זאת שיצרה את האפשרות להקמתה של מדינת ישראל. אבל הקמתה של מדינת ישראל, לא מחקה את החשיבות שיש לארץ ישראל בעיני העם היהודי. לבה הגיאוגרפי היסטורי של *ארץ ישראל* לא משתנה עם הקמת המדינה. גם ההחלטות מדיניות אלו או אחרות של מדינת ישראל לא יכולות לשנות את זה מהותית. הרי היהודים הרגישו שארץ ישראל שייכת להם גם כאשר הם היו בגלות, כלומר במנותק לגמרי מהמציאות המעשית בשטח. לא מובן לי איך אפשר לחשוב שקשר כזה, שאלפיים שנות גלות לא מחקו, ניתן למחוק בעקבות מצב פוליטי זמני, או על ידי החלטות מדיניות, או על ידי מיצובישי, או קוניוקטורה פוליטית זו או אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>הרי היהודים הרגישו שארץ ישראל שייכת להם גם כאשר הם היו בגלות, כלומר במנותק לגמרי מהמציאות המעשית בשטח. לא מובן לי איך אפשר לחשוב שקשר כזה, שאלפיים שנות גלות לא מחקו, ניתן למחוק בעקבות מצב פוליטי זמני, או על ידי החלטות מדיניות, או על ידי מיצובישי, או קוניוקטורה פוליטית זו או אחרת. לא צריך למחוק אותו. נהפוך הוא, יש להמשיך להרגיש שארץ ישראל השלמה כולה שלנו ולהקפיד על ניתוק מוחלט מהמציאות המעשית בשטח - קרי, להתכנס לגבולות מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שהיתה לך אהובה שהורחקת ממנה בכח הזרוע. בכל זמן הפרידה הכפויה כתבת לה מכתבי אהבה נפלאים, וסיפרת על געגועיך ותפילותיך להתאחד עמה מחדש. נניח גם שהיה קורה דבר נפלא, ובאמת היית מצליח לחזור אליה, מגיע עד לפתח ביתה, ואז, לאחר ההתרגשות הריקודים והדמעות, היית אומר לה שמהיום אתה תסתגר בחדר אחד בביתה, אבל מבקש ממנה שלא תדאג, כי אתה תמשיך לכתוב לה מכתבי אהבה, בדיוק כמו קודם. מעניין מה היא היתה חושבת על האהבה שלך. יותר מכך, מעניין מה *אתה* היית חושב על האהבה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנלוגיה מענינת. היא הצליחה להבהיר לי את הרגשות שלך בקשר לארץ ישראל, אבל ספק אם אפשר ללמוד ממנה משהו נוסף. אם כבר, יש להוסיף לאהובה בעל חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, מצחיק, כתבתי את תגובה 245064 ורק אחרי ששלחתי אותה ראיתי שגם במוחך עלה רעיון דומה. ככה זה עם אנלוגיות... (השכ"ג היה אומר על זה "חרפפפ") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 245074 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוהב ותיק מגיע, סו"ס, אל אהובתו משכבר הימים - ומגלה כי נישאה לאחר והקימה עימו בית. היא מספרת לו כי עדיין היא חושבת עליו רבות, אך בכל זאת, היא מחוייבת כלפי בעלה מאחר ויש להם משפחה - האם זה מוצדק, כפי שמשתמע ממשנתך - שהאוהב החוזר יקרע אותה מזרועות בעלה ואף יגלה את ילדיה לארץ אחרת, בטענת "אני הייתי קודם"? (ואולי גם בטענת "הקב"ה החזיר אותי אלייך, ולכן לבעלך ולילדייך אין כל זכויות") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל האנלוגיות שלכם לוקות בבעיה הקטנה אך המשמעותית ש''אהובה'' שהיא יצור חי בעל רצון משלו, שיכול לתקשר עם האהוב, לא אנלוגית לארץ ישראל השלמה, שהיא איננה יצור חי, ולא יכולה להגיד לנו מי היא מעדיפה שיחיה על אדמתה. אנלוגיה טובה יותר הייתה שימוש בחפץ דומם, שהיה שייך לפני דורות רבים לאבותיו של אדם כלשהו, והחפץ נלקח מהם בכוח, למרות שהם ידעו כל הזמן היכן הוא מונח. בינתיים שושלת שונה לחלוטין של בני אדם החזיקה בחפץ הנ''ל והעבירה אותו מדור לדור אף היא. עכשיו שני האנשים רבים על למי שייך החפץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זאת באמת בעיה. תלונות - לניצה, זה היא התחילה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיון שזו לא היתה הפעם הראשונה שהאנלוגיה הובאה כאן באייל, וכיון שהיה בה דיון ארוך למדי, טרחתי וחיפשתי את המקום (ותאמינו לי שבשבילי זה ממש לא פשוט החיפושים הללו), ומצאתי!. בתגובה 187586 דובי מתחיל עם האנלוגיה וזה נמשך שם די הרבה. זה נראה לי די ממצה מבחינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא. את התחלת עם הדימוי (מחזר אחר אשתו של האחר). דובי הגיב לך: תגובה 187501 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת חשבתי שאני העלתי את האנלוגיה הזאת, אבל כשמצאתי את התגובה של דובי, חשבתי שאולי טעיתי, ונתתי לו את הקרדיט.... טוב, חפשנית גדולה אני כבר לא אהיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מילים במקלדתי אלא - וואו! והתגובות שאחר כך, ובייחוד תגובה 187691 ותגובה 187739 - ממחישות את הבעיתיות הגדולה שבאנלוגיה הזאת, כפי שציין הלא חרדי ולא עו"ד. נדמה לי ש"שובו של מרטין גר" עוסק בסיפור כזה, וגם סרט שהיה עם ג'ודי פוסטר, אינני זוכר את שמו (אולי הסרט היה עיבוד של מרטין גר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סומרסבי. מעובד, כרגיל כמעט אצל האמריקאים ("כלוב הציפורים" - "כלוב העליזים" to name one) (אה, וניצה התחילה שם, לא דובי, כמו שכתבתי לעיל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סומרסבי, זהו! :-) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |