בתשובה לעוזי ו., 18/03/04 13:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שאלת החיסכון בהוצאות (או "הלכת הניכוי") קיימת בדין הישראלי. גם בפסק הדין אליו התייחסת דן בית המשפט העליון בהרחבה, הן ליישום הלכת הניכוי על "השנים האבודות" ככלל והן לעובדה כי מדובר בילד. תוצאת פסק הדין, באופן כללי, הינה, כי הלכת היכוי משפיעה על חישוב הפיצוי אך לא על עצם הזכאות לפיצוי בגין "השנים האבודות". קרא (החל מסעיף 36 לפסק הדין הדיון על הלכת הניכוי): |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה רבה. גם אחרי שקראתי את פסק הדין (ובפרט הסיכום, מפסקה 70), אני עדיין חושב שיש בפיצוי כזה שרירותיות רבה. מעבר לכך ש"הערכת הנזק בגין אובדן הסיכוי להכנסה עתידית היא קשה ומחייבת "התבוננות בכדור בדולח"" (סעיף 57), לא ברור למה מנסים להשיב לקדמותו רק את מצב ההשתכרות של הנפגע. מה עם הילדים שיכלו-להיות-לו, והמשכורות שלהם? מה עם הרווחים של המעסיק העתידי מן העובד החרוץ שיכול-היה-להיות-לו? מה עם בעל המכולת שבו הוא יכול-היה לעשות קניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שההבדל נעוץ ביכולת של מישהו להוכיח נזק ספציפי - למשל, בת זוגו של הנפגע שעכשיו עליה לחיות ללא תמיכתו הכלכלית. זאת בניגוד לבעל מכולת מסוים שהנפגע אולי ואולי לא היה משתמש בשרותיה. בנוגע למעסיק - האם אתה בטוח כי לא ניתן למעסיק לתבוע בגין הנזק שנגרם לו ממותו של העובד? נניח, לצורך הדיון, שהנזק הוא ברור - מדובר בחוקר מבריק שפיתוח המוצר עמד על כתפיו וכעת יתעכב בחודשים ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן אישי לי נראה שמכיוון שהיו קיימים עיוותים בעבר בנושא זה, בעיקר בעניין הנפגע החי, בית המשפט בחר את המקרה כדי לשנות את ההלכה. בהחלט ייתכן שגם בקביעה כזו יש עיוותים הפעם לצד השני וזה מקרה של hard case makes bad law.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |