בתשובה לצחי ברזיק, 10/02/00 1:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברי לכל אדם מן הישוב שישראל מנהלת מילחמת מאסף בדרום לבנון, ובמיוחד במקום המכונה 'רצועת הביטחון' - מילחמה אשר בה תפסיד ישראל. אינני חושב שקיים ויכוח עקרוני בין ברי דעת על כך שמדיניותה של ישראל בסוגיה זו בנוייה על חולות נודדים - חמור מזאת - שאין באמתחתה של מדינת ישראל ולו מתכון אחד לאיזשהו סוג של פיתרון, מלבד המשך ההדרדרות המכוערת הכוללת אובדן חיי אנוש ופגיעה שיטתית בזכויות האדם בחבל ארץ זה, אשר עליהן מדווחת העיתונות הביינלאומית בהרחבה. אי לכך ובהתאם לזאת על ישראל 'להתקפל' מדרום לבנון ולחזור אל הגבול הביינלאומי המוכר בצפון - ללא פיתרון, ללא רעיון - ללא כלום. דבר לא יבוא על מקומו בשלום. השיגרה הביטחונית בגבול הצפון תמשך, וגם קטיושות חדשות תיפולנה מדי פעם על ישובים שונים בצפון הארץ. אך בהבדל קטן - ישראל תוכל להגיב באופנים שונים על הפרות אלו, וזאת ללא מחאות משמעותיות בדעת הקהל הביינלאומית: מן המקובל בעולם זה שמדינות ריבוניות זכאיות להגן על עצמן ועל חיי אזרחיהן בתוך גבולותיהן המוכרים. זהו גם המודל המומלץ לשאר השטחים בהם ממשיכה ישראל להחזיק כילד המסרב להפרד מצעצוע לא לו - 'התקפלות' חד צדדית עם הבטחות לאי-אלימות על חוזי נייר. רק אז יפרוץ לו השלום הקר בין מדינת ישראל לשכנותיה. כנראה. דיינו. כל אופציה אחרת רשומה בחזון יוחנן בברית החדשה. בברכה א. מאן נ.ב. וכמובן בהקשר זה על ישראל להיפטר מן הרפלקס המותנה להטיף מוסר לעמי המערב - במילים אחרות - מהמוסר המשולש. עם המוסר הכפול אפשר לחיות בשביעות רצון ולאורך ימים, כמדינת תרבות מתוקנת.(ע"ע 'המערב'). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |