בתשובה לגיל לדרמן, 02/09/04 20:47
אם כבר, טישלוב-ויצוס 244626
עוזי ו. • בתשובה לגיל לדרמן יום ה', 2/9/2004, 21:04
כעת אני מבין שלא דיברת על הביקוש בפועל, אלא על הביקוש לפי מודלים.
אם מניחים הנחות מוזרות על המציאות (כמו שאנשים מוציאים אחוז קבוע מהכנסתם על בננות; כל שנה מספרת לנו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את ההיפך), אז כמובן שאפשר להמציא שווקים שבהם הביקוש עולה כשהמחיר עולה (וזו מן הסתם בעיה לתאוריות שרוצות להניח גם את ההנחות המוזרות וגם שהביקוש תמיד יורד כשהמחיר עולה).

נשאר לברר אם סוציאליסטים אוהבים בננות (כדי שאדע אם אכפת לי).
אם כבר, טישלוב-ויצוס 244635
גיל לדרמן • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 2/9/2004, 21:20
או שלא הסברתי את עצמי נכון, או שלא הבנת אותי נכון (או שלהפך. אולי).
המצבים הללו בהחלט יכולים להתקיים בשוק אמיתי. אם נחתוך דרך כל המודלים והמספרים, אם שכר המינימום יעלה ובתוך כך יעלה את מחירם של מוצרים רבים מן הסתם אולם גם את הכנסתם של ארבעים אחוזים מהשכירים, לא מן הנמנע הדבר שיהיו מוצרים אשר מחירם יעלה מעט (אלו אשר מושפעים מעט מאוד מעליית שכר המינימום, בדרך עקיפה ביותר), בעוד הביקוש להם יעלה גם הוא (משום שמחירם נמצא בדיוק על הסף שבו אדם העובד בשכר רעב לא יכול לקנות אותם בעוד שאדם שמרוויח שכר ''מחיה בכבוד'' כן יכול להרשות לעצמו לקנות).
אין לי כמובן דרך לחשב מתי זה יקרה ולגבי איזה מוצר, זה מסובך מדי. אולם האפשרות היא כלל לא תאורטית, אלא מציאותית ביותר.
אם כבר, טישלוב-ויצוס 244648
עוזי ו. • בתשובה לגיל לדרמן יום ה', 2/9/2004, 22:38
אפשר לתמצת את הטענה הזו באמירה שהשוק אינו משחק סכום אפס...
אם כבר, טישלוב-ויצוס 244650
גיל לדרמן • בתשובה לעוזי ו. יום ה', 2/9/2004, 23:10
אם הבנתי נכון את השאלה המקורית שלך היא היתה משהו כמו ''כיצד ייתכן שעקומת הביקוש לא תהיה מונוטונית יורדת יחסית למחיר'', ואם לדייק, התשובה לכך היא לא ''משום שהשוק הוא לא משחק סכום אפס''. התאוריה הכלכלית הרגילה איננה מניחה משחק סכום אפס ועקומת הביקוש מתנהגת ''יפה'' מאוד (ונעזוב לרגע כללי לוגיקה). לדעתי האישית הסיבה ל''מוזרות'' הזו לעומת הגישה הנאיבית היא לא העובדה שהשוק יצרני (ובכך איננו מהווה משחק סכום אפס), אלא בכך שהייצור הוא פעולה מגוונת ומורכבת מכדי לתפוס אותה בהכללות מגושמות כמו ''הון'' שניתן למדוד אותו ואת תרומתו באופן מדויק, או לקחת דברים שנשמעים הגיוניים למדי עבור אדם בודד ומוצר בודד ולנסות לסכם אותם עבור כלל האנשים בחברה. גישות נאיביות כאלו מזניחות השפעות פנימיות אשר משנות את התמונה מקצה לקצה.
אם כבר, טישלוב-ויצוס 244655
עוזי ו. • בתשובה לגיל לדרמן יום ו', 3/9/2004, 0:00
כמובן; העניין הוא שהשוק כולל הרבה משתנים (אפילו שכידוע אי-אפשר לחשוב על יותר משלושה בבת-אחת), והאוסף של מצבי-שוק אפשריים הוא יריעה (אלגברית) במרחב הזה. אין שום סיבה לחשוב שהחיתוך של יריעה עם מישור נתון (מחיר-היצע או מחיר-ביקוש) יתנהג כמו שמתנהג שוק דו-ממדי.
לכל זה אני קורא "לא סכום אפס" (ומשלם בהתאם).
אם כבר, טישלוב-ויצוס 244664
גיל לדרמן • בתשובה לעוזי ו. יום ו', 3/9/2004, 1:41
וואלה, ידעתי שתבין בסוף למה התכוונתי...אה, אני חושב.

וברצינות, אני חושב שבמשפט המבודח משהו הזה אתה מתאר את הכשל המחשבתי של המודלים הכלכליים הסטנדרטיים (כמו גם של הגרסאות הפופולאריות שלהם כאן ב'אייל') בתמציתיות ודייקנות . הרבה בעיות היו לדעתי נחסכות לו היה הכלכלן הממוצע בעל רקע מתמטי מתאים על מנת להבין את זה בצורה אינטואיטיבית.
אם כבר, טישלוב-ויצוס 244672
עוזי ו. • בתשובה לגיל לדרמן יום ו', 3/9/2004, 2:08
הדבר היפה הוא שגם בתאור התמציתי הזה הרוב מיותר. מספיק היה ''אין שום סיבה לחשוב ש''.
אם כבר, טישלוב-ויצוס 245239
האייל האלמוני • בתשובה לגיל לדרמן יום ב', 6/9/2004, 12:27
אורי ושות' מדברים על נגזרות חלקיות בשעה שאתה מתעסק עם הגרדיאנט.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות