בתשובה לאורי, 31/08/04 17:08
ומה עם ספרי לימוד? 244208
רונן • בתשובה לאורי יום ד', 1/9/2004, 10:17
סטימצקי נמנעים, במכוון, מכניסה לשוק ספרי הלימוד, על מנת לא לתפוס את אינו של הרגולטור. מנהסתם, שווי השוק שציינת הוא שווי השוק כולו, אך סטימצקי אחראים לאחוז גדול בהרבה מהמחזור בשוק ספרי הקריאה, ובו - הם דומיננטיים ביותר. שים לב לדוגמאות הנגד שנתת - אקדמון ודיונון, חנויות אוניברסיטאיות שחלק גדול ממחזורן הוא בספרי לימוד ועיון (ואם הם דומים ל''מכלול'' מהטכניון- גם ממוצרים שאינם ספרים כלל...).
השליטה של סטימצקי, לעומת זאת, בשוק ספרי הקריאה, היא שערוריתית משהו.
ומה עם ספרי לימוד? 244319
אורי • בתשובה לרונן יום ד', 1/9/2004, 19:29
"השליטה של סטימצקי, לעומת זאת, בשוק ספרי הקריאה, היא שערוריתית משהו."

השאלה היא – אז מה?

מאחר וברור כי סטימצקי יצרו את עמדתם החזקה בשוק בדרכים כשרות מבחינה חוקית וכי בפועל אין מניעה בפני גוף אחר להכנס לתחום (ובפועל, נכנסים לתחום) עולה מאליה השאלה – מה החלופה המוצעת?

הפיקוח אותו מציעים רבים – וכפי שתשים בוודאי לב, זה תמיד מנוסח בלשון מעורפלת להפליא – יכול למעשה לפעול בדרך מעשית אחת בלבד: הטלת פיקוח על מחירי הספרים ו/או על האחוז שסטימצקי רשאית לקבל ממו"לים כאחוז ממחירם.

בוא נבחן מה יקרה כאשר פיקוח כזה יוטל. לצורך העניין, נניח שסטימצקי אינה פונה לערכאות ומקבלת את הדין במלואו ובאחת:
אחרי בדיקה קצרה, מתברר כי אין שום דרך מעשית לפקח על מחירי ספרים, כיוון שמחירם כולל משתנים מורכבים כמו ספרי עבר של הסופרת, מוניטין, השקעה בהדפסה מיוחדת, החלפת עורכים, וכדומה. נוסף על כך, אין שום דרך מעשית לפקח או אפילו ליצור תמחור "מומלץ" לעשרות אלפי כותרים בשוק.
מוחלט לפקח רק על האחוז ממחיר הספר שסטימצקי רשאית לקבל ממו"לים. משמעות הדבר: כל עסקה, גדולה כקטנה, של סטימצקי, צריכה להלכה לעבור דרך הממונה על ההגבלים ולזכות באישורו. מאחר וגם זה "גדול" על הממונה, מוחלט על פיקוח ברמה פשוטה יותר: אם מישהו יצעק "חמס," הממונה יתערב.
הרווחיות של סטימצקי יורדת, באופן טבעי, ואי-לכך ובהתאם לזאת היא סוגרת את כל סניפיה הפחות רווחיים, בעיקר בפריפריה. כלומר, הרגולטור רושם הצלחה גדולה בסיבוב הראשון כשהוא ממגר את מארת חנויות הספרים מאשדוד דרומה.
סטימצקי מגישה לרגולטור בקשה לסגירת רשתות צומת ספרים, יריד ספרים, דיונון, אקדמון, ומודן בנימוק שכל עוד הן עוסקות גם בהוצאת ספרים וגם במכירתם הקמעונאית, יש בכך משום תחרות בלתי הוגנת, שכן סטימצקי רשאית לקבל רק 30 אחוז ממחיר הספר, בעוד שהרשתות הללו מקבלות 100 אחוז ממחירו על ספרים מהוצאתן. הפשרה המוצעת היא מכירת היד הקמעונאית של הרשתות לגורם אחר, במקביל להפסקת שיווק ספרי סטימצקי (כמו מדריכי טיולים).
מספר חנויות הספרים בארץ קטן במידה ניכרת, ל-‏200, כש-‏80 אחוז מהן מרוכזות בגוש דן, ובעיקר בתל-אביב.
כל העסקאות בשוק הספרים עוברות מעסקאות כתובות לעסקאות על-פה, המבוססות על תקיעת כף והסכמה. מה שלא כתוב, המפקח לא יוכל לעשות בגינו שום דבר.
למרות שעסקאות קונסיגנציה אסורות במפורש בחוק, כל המצויים בענף יודעים כי עם סטימצקי והרשתות הגדולות ששרדו נהוגה שיטת צ'ק-תיקון. כלומר, עם קבלת הספרים מוציאה סטימצקי באופן מיידי צ'ק שוטף פלוס 365, ועם קבלת נתוני המכירה בפועל מוציאה צ'ק תיקון בסכום הספרים שנמכרו, תמורת הצ'ק המקורי.
סטימצקי והרשתות האחרות מגדילות במידה ניכרת את הגביה על מה שמכונה "שירותים עקיפים" במכירה. כך צצים להם סעיפים חדשים אותם נדרשים המול"ים לשלם כמו "דמי מכירה" ו"דמי ניקוי" (לכיסוי עלות החזקת סניף). ידוע לשמצה במיוחד סעיף "דמי הצגה". מכבר ידוע כי סטימצקי ורשתות אחרות גובות סכומי כסף עבור הצגה מובלטת של ספר בתוך החנות. כעת, נגבים גם סכומי כסף הולכים וגדלים עבור "דמי אחזקה" (של הספר בחנות), "דמי מדף" (הצגה במדפים בחנות), "דמי הצגה אופקית," וכדומה. הכל, כמובן, מתחת לשולחן ובאופן בלתי רשמי.
כדי להתמודד עם המצב הזה, שבו העלויות של סטימצקי והרשתות הגדולות חוזרות בעקיפין דרך סעיפים בלתי רשמיים, נאלצים המו"לים להעלות את מחירי הספרים בעשרים אחוז מעל רמתם הקודמת, בגלל ההיקף הבירוקרטי המוגבר והדרישה לעובדים שיודעים לסתום את הפה כשצריך לסתום את הפה.
חנויות ספרים קטנות ופרטיות מתקשות לעמוד בהוצאות הגובהות של ניהול החנויות ואינן מצליחות לגבות סכומים כמו אלו שבסטימצקי וברשתות הגדולות האחרות עבור "הצגת ספרים." רבות מהן נסגרות ורק חלק זעום נפתח מחדש תחת הנהלת הרשתות. כתום שנתיים מתחילת פעילותו של הרגולטור בשוק, יורד מספר החנויות הפרטיות מכשליש מהשוק לעשירית, עם 20 חנויות בלבד, שרובן חנויות לצרכים מיוחדים.
ב"גלריה" של "הארץ" מתפרסמת כתבה המקוננת על מותה של חנות הספרים הקטנה האחרונה בעיר וצופה את היעלמותן בכלל. "זו התוצאה של הניאו-קפיטליזם הפראי של נתניהו," טוענת ח"כ זהבה גלאון מ"יחד." בכתבה מופיעים גם ציטוטים המסבירים כי היעלמות החנויות הפרטיות והשתלטות הרשתות "המותגות" היא התרחשות עגומה האופיינית לפוסט-פסיכו-מודרנה של הקפיטליזם. "גורמים בעולם הספר הישראלי," לשון הכתבה (כלומר, הכתבת עצמה) סבורים כי רק התערבות נמרצת של הרגולטור תוכל לתקן את העיוות שחוללה "התחרות הלא מרוסנת."
הכתבה מצוטטת ב"האיל הקורא" ומעוררת הדים. דעתם הכללית של רוב הכותבים היא כי לפנינו מקרה קלאסי של כשלון השוק החופשי. אמנם ישנם חסידים מטורפים של הניאו-ליברליזם הדבקים באמונה הלא רציונלית שאולי למעורבות הרגולטור הייתה השפעה מסוימת על המצב, אך אנשים שקולים ומתונים הפוסעים מתונות בשבילי החיים ואינם נוטים לקיצוניות מפריכים את הקשקושים שלהם מייד באופן משכנע. כפי שמראים אנשי "הדרך המתונה" ב"איל," אין שום דרך להוכיח כי הרגולטור הוא שגרם לבעיה שנוצרה בשוק. "זהו תוצר טבעי של הניאו-ליברליזם ומכל מקום אי אפשר להוכיח כי הרגולטור הוא שגרם לשיבוש בשוק. אחרי הכל, הוא בסך הכל הוציא כמה תקנות קטנות." לגבי הדרך לתיקון המצב, ישנה הסכמה כמעט כללית כי רק תוספת פיקוח תביא לשיפור המצב. "הבעיה העיקרית היא שלרגולטור אין מספיק כוח אדם," אומר אחד הכותבים. הצעות לביטול הפיקוח נדחות כרעיונות עוועים מטורפים. "אתה יודע מה יקרה אם יורידו את הפיקוח? כל השוק יתמוטט בתוך שנייה וסטימצקי ישלטו ב-‏90 אחוז מהשוק!"
ומה עם ספרי לימוד? 244465
האייל האלמוני • בתשובה לאורי יום ה', 2/9/2004, 9:47
יכול להיות שאתה צודק וששוק הספרים אינו ניתן לפיקוח יעיל. יכול להיות שבר הפלוגתא שלך צודק ושוק הספרים הולך והופך מונופוליסטי בעיקרו, כלומר לא ממש יעיל.

אני, כצופה תמים שצריך לגבש השקפת עולם כלכלית הייתי נוטה להסיק מכך שבמקומות בהם פיקוח דווקא כן אפשרי, אין לשלול אותו על הסף. מאחר ושוק הספרים עצמו מעניין אותנו קצת פחות מבריאות וחינוך, דומני שאתה עומד שני צעדים לפני מט-עזר.
אני לא יודע כל כך על השליטה בשוק 244485
צדק • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 2/9/2004, 11:03
אך בירושלים פועלת רשת חנויות ''יריד הספרים'' שנראה לי שעושה חיל.
באופן כללי מגוון הספרים שלה גבוה יותר מיקום החנויות שלה טוב יותר ונראה לי שהיא מצליחה מאד.
כך שחשש למונפול (כמובן אם סטימצקי לא תוכל לקנות אותה) נראה לי מוגזם.
ומה עם ספרי לימוד? 244568
אורי • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 2/9/2004, 16:56
"יכול להיות שאתה צודק וששוק הספרים אינו ניתן לפיקוח יעיל. יכול להיות שבר הפלוגתא שלך צודק ושוק הספרים הולך והופך מונופוליסטי בעיקרו, כלומר לא ממש יעיל."

אתה טועה בכל הנקודות:
א. לא טענתי ששוק הספרים אינו ניתן לפיקוח יעיל, טענתי שכל פיקוח יגרום לו נזק ממשי וחריף. מאחר ואנו נמצאים בסיטואציה שבה אין פיקוח, הצגתי תסריט המראה מה הנזקים שייגרמו אם יוחל.

ב. אין שום רע במונופול כשלעצמו, כל עוד מתקיימים התנאים אותם תיארתי – היעדר נעילה או מינוף של השוק והיעדר כפיית ספקים בכוח או אלימות (כלומר, פשיעה). כפי שהראיתי, לסטימצקי מנוף מוגבל מאוד ביחס למו"לים ואין לו מנוף כלל ביחס לצרכנים, היכולים לקנות בכל מקום.
במצב של היעדר נעילה של השוק – וכפי שמעידות דוגמאות היסטוריות, מצב של נעילה קיים כאשר הממשלה מתערבת בשוק באופן משמעותי בנקודת הפתיחה – הוא מרסן ביעילות גם את כוחו של המונופוליסט והשוק שומר על מידה סבירה של יעילות, גם אם זו אינה אידאלית.

"אני, כצופה תמים שצריך לגבש השקפת עולם כלכלית הייתי נוטה להסיק מכך שבמקומות בהם פיקוח דווקא כן אפשרי, אין לשלול אותו על הסף. מאחר ושוק הספרים עצמו מעניין אותנו קצת פחות מבריאות וחינוך, דומני שאתה עומד שני צעדים לפני מט-עזר."

כלומר, אחרי שהראיתי איך מידה קטנה של רגולציה תגרום לקטסטרופה איומה בשוק הספרים אתה מסיק "כצופה תמים" שבתחומים חשובים יותר צריך להיות פיקוח? לא ברור לי ההגיון שלך כאן.

נוסף על כך, אם במגזר שוק פשוט יחסית, עם מספר מוגבל של "שחקנים" ודינמיקות פנימיות הפיקוח אינו אפשרי, איך בדיוק הוא יהפוך אפשרי בשווקים גדולים ומורכבים פי מאה כמו בריאות וחינוך?
ומה עם ספרי לימוד? 244582
האייל האלמוני • בתשובה לאורי יום ה', 2/9/2004, 17:40
בדיוק כפי שהוא אפשרי היום.
ומה עם ספרי לימוד? 244846
אורי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 4/9/2004, 16:43
אוקי, אני מבין שאתה מרוצה מהפיקוח והשליטה בשוק הבריאות והחינוך היום, מה שמייתר את שאר הדיון.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות