 |
בישראל יש שתי מערכות של חוקי עבודה ופסיקה: עבור עובדים מאורגנים ועבור עובדים לא מאורגנים. ההבדלים בחוקים ובפסיקה גורמים לפער עצום בין זכויות עובדים בשני המגזרים. לעובדים לא מאורגנים כמעט שאין זכויות למעט הבסיסיות ביותר (אסור לפטר עובדת בהריון, אסור לפטר עובד במילואים וכו'). ואפשר להיזכר בקלות בדוגמאות לפגיעה בעובדים לא מאורגנים - פיטורי מאות עובדים באמדוקס וקומברס, הורדות שכר גורפות ועוד. במקרים הנ"ל לא נהנו העובדים מהגנה כלשהי של בתי המשפט לעבודה.
לעומת זאת העובדים המאורגנים נהנים (ע"פ חוק) מהגנה כמעט לא מוגבלת. מניעה כמעט מוחלטת של פיטורים - מותר לפטר רק בהסכמת ועד העובדים. איסור על הורדות שכר. ואולי הדובדבן החצוף ביותר - העלאות שכר אוטומטיות, מבוססות על ותק בלבד (ראה דוגמא - סכסוך העבודה הנוכחי בבנק ישראל). לא רק זאת - אלא שהם גם זוכים לרוב להגנת בתי המשפט לעבודה בעת סכסוכי עבודה.
המצב הגיע לכדי כך שמעסיקים מוכנים לשלם פרמיה כדי להעסיק עובדים לא מאורגנים. הדוגמא האחרונה - מפעלי ים המלח שתחמה את קבוצת העובדים המאורגנים במעין גילדה סגורה ושוכרת רק עובדי כח אדם לא מאורגנים (כמובן - תוך תשלום פרמיה לחברת כח האדם) ולו רק כדי לא להעסיק עובדים בעלי זכויות יתר.
זכויות היתר של העובדים המאורגנים באות לידי ביטוי במגוון מקרים ממש מרתיח: עובדי בנק המזרחי קראו במהלך סכסוך עבודה ללקוחות העבודה לעזוב את הבנק. עובדי בזק סיפרו ללקוחותיהם כי המנכ"ל החדש מזיק לרמת השירות. ועד משרד הבטחון סירב לפטר עובדים שהיו מעורבים בשחיתויות (מעילה בכספי תגמולים). עובדי בנק ישראל מנעו מהנגיד נתונים חיוניים לקביעת גובה הריבית במשק. מה היה טווח האפשרויות של ראשי הארגונים הנ"ל ? פיטורי עובדים ודאי שלא. רק דיאלוג עם ועדי העובדים. לא ברור מה שווה זכות הקנין (של המדינה, או של בעלים אחרים) במקרים כאלה.
הפתרון פשוט: לשנות את חוקי העבודה כך שיתנו יותר כח לעובדים לא מאורגנים ויותר כח לבעלים בארגונים בהם יש עובדים מאורגנים. נתניהו כבר התחיל להפית דיבורים על שינוי חוקי העבודה, אבל נבהל מעצמו וביטל זאת.
אגב : הח"מ הוא עובד לא מאורגן (הי טק) ואשתו היא עובדת מאורגנת (רשות מקומית)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש