|
בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, בממשלת בגין הראשונה, שרת בתפקיד שר התקשורת (מטעם ד"ש) מאיר עמית. באותה תקופה שרות "מודיעין 144" של בזק (שעדיין היה מודיעין 14 של הדואר) עבד עם ספרי טלפונים, מהסוג שהיה נהוג להחזיק בכל בית, ועם רשימת תוספות ושינויים, תדפיס שהיה מתעדכן אחת למספר ימים. ואז, עם התקדמות הטכנולוגיה, הוחלט להציב מסופי מחשב בעמדות הטלפנים, אשר יקלו במציאת המספר המבוקש. באופן טבעי המקום הראשון להתקנת אותם מסופים היה אמור להיות מרכזת תל אביב, שכן זו היא שטיפלה במירב הפניות. ועד עובדי דואר הנדסה בתל אביב (או איך שקראו לאותו ועד עובדים רלוונטי) העלה שורה של דרישות להסכמתו להכנסת המסופים. השר יודע בדרישות הועד, ופסק ללא היסוס: שימשיכו לחפש בספרים, ואת המסופים שיתקינו בירושלים. (כאן המקום לציין שהפרמיה של טלפני המודיעין נגזרה ממספר הפניות להם נענו). בירושלים עטו על המציאה.
|
|