בתשובה לצב מעבדה, 29/08/04 9:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנילא זוכר מי אמר (ותסלח לי הגאולה) שהבעייה המרכזית עם עין תחת עין היא שבסוף נשארים הרבה עיוורים בסביבה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה גרפיטי שהיה פעם ( ואולי עדיין) במחלף ראשון, על הקיר של גן החיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באתר של תעאיוש (http://www.taayush.org/) זוקפים את האמירה הזאת למהטמה גנדי ("עין תחת עין תעוור את כל העולם"). ובכל זאת באה גאולה לעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לאותו אדם הייתה כוונה רעה אין לי בעייה מצפונית להחזיר לו רעה תחת רעה. הבעייה מתחילה אחרי שהוצאתי עין לאדם שלא התכוון להרע לי. האם יש לנו מחלוקת על הרעיון של ענישה בכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, אז הוצאנו עין למי שהוכחה כוונתו הרעה (ניתן לשער כוונה פוגענית לפחות בחלק מהמקרים. לדוגמא - בני סלע). השאלה, לעניין גאולה, מה יוצא לנו מזה. מה מבקשים להשיג. אם השאיפה היא ניטרול של הפרט הפוגעני, אז כנראה צריך לשבת ולחשוב ברצינות איך לעשות את זה. זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי פעם עם אשה אחת. דיברנו על מקרי אונס ואנסים, ואני אמרתי משהו מהילקוט של "צריך לחנך ולתקן אותם". היא התרגזה מאוד ואמרה "צריך לחתוך להם!" אבל אחרי מספר שניות הוסיפה, "אז הם ישתמשו בידיים". אם הכוונה למנוע את הפשע, אז צריכה להמצא דרך יעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שהמטרה המוצהרת של המחוקק היא להתנקם (האם לזאת ירמזון שאלותיך ודברייך?), אלא באמת כמו שאת אומרת, המטרות הן "מן הילקוט" של לחנך, לתקן ולשקם. עם זאת, כיון שאלה מטרות מסובכות וקשות להגדרה ולביצוע - החוק דואג בראש וראשונה להרחיק את העבריין מן החברה, ע"מ להגן על החברה מהישנות אותה עבירה. משום כך עונש המאסר הוא כה "פופולארי", ומשמש למגוון כה גדול של פשעים ועבירות שעל פניהם (ואולי גם לעומקם) אין להם מכנה משותף. משום כך גם נענש שוקי בסו באותו אופן בו נענשים פדופילים. אילולא היה נענש, ואילו היו השופטים לוקחים בחשבון רק את אישיותו החיובית של שוקי עצמו ואת אישיותו השלילית והמזיקה של האב, אילו היו מתחשבים בזה ובזה ופוטרים אותו מעונש, או נותנים לו עונש קל עד גיחוך, היה בדבר מסר המעודד מקרי רצח נוספים תוך טענת הפושע, בדיעבד: "הוא היה איש רע, אז הרגתי אותו...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחנך, לתקן ולשקם. גם הרופאים בקופ"ח, שרושמים אקמולים, מחזיקים במטרות לכאורה ברורות, אבל בשני המקרים רק משהים משהו את הסימפטום. או במילים אחרות, אסטרטגיה לא יעילה מביאה לתוצאות לא יעילות. אולי זה אחד מהסימפטומים המטרידים של תפיסה שהיא לא רב-מערכתית. איך אפשר להתייחס לפדופיל מהיבט ענישתי בלבד ולא מהיבט טיפולי, בנוסף? זה נראה לי כמו הזנחה פושעת (בדומה לרופאים שרושמים מורפיום לחולי גב עם מערכת עיכול חלשה ומאפשרים להם להנות מסוג שונה ומלהיב של כאבים...) חסרונה של גישה הוליסטית, או רב-מערכתית, היא סיבה נפוצה לכשלים. אם עושים 1/8 עבודה, אז... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא האקמול אל מחוץ לחוק ויפה שעה אחת קודם! מה הטיפול המומלץ "לחולי גב עם מערכת עיכול חלשה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רופאה, אבל אני חושבת שיש אנשים שמקבלים כסף כדי למצוא פתרונות לבעיות בתחום זה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהגדרת כהלכה את התחום. לפי הגדרות מסויימות אני כנראה אחד מהאנשים האלה, אבל אינני יודע מהי ''מערכת עיכול חלשה'', וגם אינני מודע לבעייתיות של אקמול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |