בתשובה לתובל, 27/08/04 2:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתחיל להיות מוטרד מכמות המשתנים הכרוכים בהכרעת סוגיית ה"ברבריות" של מעשה זה או אחר. קודם זה היה תועלת ונזק (שהם בלתי מדידים בעליל - התועלת שלי מאכילת בשר ללא ספק עולה על התועלת שלך מאכילת בשר - אני נהנה מזה ואתה לא) ועכשיו זה רמה קוגניטיבית (לתינוק אולי יש רמה קוגניטיבית של חתול, אבל יש סיכוי טוב שזה ישתפר עם הגיל. לגבי פרות אני פחות אופטימי). בקצור, ההגדרה שלך ל"ברבריות" היא מעורפלת וכוללת משתנים לא מדידים שאין הסכמה על ערכם בסיטואציות שונות. לשאלותיך: עצם העובדה שאתה משתמש במונחים "אדם" ו"חיה" רומזת לכך שיתכן שיש הבדל מסויים בין הדברים שנכללים תחת המונחים הנ"ל. בראייתי, אכילת בעלי חיים היא לא ברברית (כולל כלבים, קופים, דולפינים וחייזרים שמסרבים לתקשר איתנו) והקרבת בני אדם היא כן ברברית. למה? כי בני אדם הם לא חיות, עם בני אדם אני יכול לתקשר בצורה נורמלית, עם בני אדם אני יכול להגיע להבנות ולהסכמים מוסריים (או שלא להגיע לכאלו) ויש לי יסוד טוב להניח, שעולם שבו פוגעים פחות בבני אדם יהיה עולם שבו סיכויי להפגע הם נמוכים יותר. לשאלתך מה זה ברברי, אני (כרגיל) אתלה בא. א. שושן: "פראות, חוסר תרבות, גסות". כמובן שגם זאת הגדרה מעורפלת שכן היא לא מציינת באיזו (חוסר) תרבות מדובר ולכן כדי לחדד אני אציין את המובן מאליו - חוסר תרבות כאשר התרבות האמורה היא התרבות שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדקתי ברב מילים, והוא מוסיף עוד אחד על שלושת אלו: "אכזריות". "אכזריות" הרב מילים מגדיר כ "רוע לב, גרימת כאב או סבל בכוונה" ו"אכזר" כ"רע מאוד, חסר רחמים, סָדיסט". לכן הייתי מסכים להגדרה "גרימת סבל או כאב ללא סיבה מוצדקת => ברבריות". נזק שאינו סבל לא נכלל בהגדרה זו (מוות). לכן אני מבין את הקשר בין הגדרתו של תובל לבין ברבריות, הגם שאינני מסכים איתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהגדרה מילונית אינה מספקת כשהסוגייה חורגת מסמנטיקה ונוגעת לערכים. לדעתי ברבריות היא במידה רבה ההיפך של נאורות. בעיני נאורות היא תפיסת עולם המצמצמת למינימום את הפגיעה בזולת. (לצורך העניין גם בע"ח הם "זולת", ובתנאי שיש להם כושר שיפוט. שימפנזה =זולת, מדוזה-לא.) לכן ברבריות היא התנהגות או פעולה מתוך כוונה לשמר את הנזק שנגרם לזולת ואף להגביר אותו, וזאת כאשר יש חלופה. אכילת בשר, לנוכח החלופות האפשריות, עונה על הגדרה זו של ברבריות, וכך גם ענישה גופנית במידה ויש חלופה אמיתית. לכך בדיוק כיוונתי כששאלתי אם לנוכח חוסר הצלחתה של שיטת הענישה הנוכחית בעולם המערבי, יש מקום להשתמש בשיטות "ברבריות" של ענישה גופנית. לפיכך לדעתי סוגיית הברבריות מצטמצמת לשאלת החלופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי כתיבה של טקסט שמופיע בתוך מלבן סגול כאשר השורה השנייה במלבן מכילה את האותיות ''ט'' או ''ת'', היא ברבריות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלית על עצם העניין. למרות שלאורך ההיסטוריה משמעות המילה ברבריות השתנתה קצת (אכזריות, ההיפך מנאורות או וואטאבר), היא עדיין משמרת את מהותה המקורית מימי היוונים1. ברבריות<==>חוסר ערכיו, התנהגותו הפסולה ושפתו המוזרה של הזולת. ברבריות היא בסה"כ הדרך של קולקטיב, שמאוד מרוצה מעצמו, להגיד "לא אני". ________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מחזק את דעתי שהדיון כאן הוא לא על ברבריות אלה על מוסר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם לשיטתך, עמידה מנגד אל מול רצח/אונס וכו' היא ברבריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי ביכולתי לסייע. אם יש ביכולתך לעזור ואתה מעדיף שלא אז יתכן. תלוי במניעים. אגב, לפי החוק בישראל ניתן להעמיד לדין על אי מניעת פשע. לדעתי זה סעיף בעייתי ולעיתים השימוש בו גובל בצייד מכשפות. דוגמא: העמדתה לדין של מרגלית הר שפי. לפי השופטים היא ידעה על הכוונות של יגאל עמיר ולא מיהרה למשטרה. כל נסיונותיה לטעון שהיא לא האמינה לו, וחשבה שהוא סתם מתרברב לא עזרו לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, המקרה של מרגלית הר-שפי היה המקרה הראשון במערכת המשפט הישראלית שבו נעשה שימוש בסעיף זה. אני צודק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וחבל, שכן רוחו של החוק מדברת על מקרים בהם כל השכנים יודעים על התעללות בילדים בבית מסויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. היו מקרים מעטים עוד קודם לכן, והם נזכרו גם בפסק הדין בעניין הר-שפי. נראה לי שמאז הרשעתה התרבו ההרשעות שנסמכו על סעיף זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך קישור לפסק הדין באתר הרשות השופטת, למען הדורות הבאים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערעור בבית המשפט העליון: לולא היה מנוע החיפוש באתר הרשות השופטת גרוע ממנוע האייל, הייתי מקשר גם להרשעה בבית משפט השלום ולערעור בבית המשפט המחוזי. דרך אגב, נראה לי שבכל זאת יש ייחודיות במקרה של הר-שפי; אם אינני טועה, היא הראשונה שנשפטה בגין סעיף זה למאסר בפועל ללא אפשרות להמרה בעבודות שרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. פסק הדין דווקא סייע לי רבות בכיוון אחר. מהקריאה בו עולה מסכת ארועים, על פי עדותה של הר-שפי, שמחזקת אצלי את השכנוע בכך שיגאל עמיר רצה ופעל בכל מאודו כדי לרצוח את יצחק רבין, וכי לא הופעל על ידי השב''כ או משהו כזה. הוא מבקש מהר-שפי ''לתצפת'' בלבוש חילוני על רבין ומבקש ממנה ליצור קשר בינו לבין מדענים לשם יצור פצצות. מדובר בבירור במהלך עצמאי של מישהו שאינו מונחה על ידי ארגון ביון (או בבניית אליבי סופר-מתוחכמת, בסבירות נמוכה מאד). עם זאת, אין בדברים כמובן כדי לשפוך אור על הרצח עצמו אלא רק על הארועים שהובילו אליו ועל המוטיב הנפשי אצל יגאל עמיר לבצע את הרצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלב"ח אבל נדמה לי שתאוריית הקונספירציה לא טוענת שיגאל עמיר הופעל *ישירות* ע"י השב"כ (הסתייגות נוספת - מעולם לא התעמקתי בתיאוריה הנ"ל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בהכרח סתירה בין הדברים. אם אני הייתי מחפש מישהו לרצוח את ראש הממשלה, או לביים רצח שכזה, הייתי מחפש מישהו שנמצא כבר בהלך רוח מתאים למשימה. אם יגאל עמיר חיפש דרכים לרצוח את ראש הממשלה, אולי הוא היה בדיוק האדם שחיפשו בשב''כ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |