|
||||
|
||||
לפי גישת הצדק המאחה אין שוויון מלא בין הצדדים. גם בגישור פוגע-נפגע המבוסס על תיאוריה זו, יש שוני ברור ביניהם, וזאת בניגוד לגישור בהליך אזרחי. בדיקת ההבנה של הפוגע לגבי השוני קשורה לכך כי עליו לשאת באחריות על מעשיו, ולהודות בהם. ללא לקיחת אחריות לא מתקיים ההליך. אבל... צדק מאחה אינו הבסיס לשיטה הקיימת אצלנו. אילו היה, לא הייתי כותב את הרשימה... אלברט אגלש (Eglash, A. (1977). Beyond restitution: creative restitution. In J. Hudson & B. Galaway, (eds.). restitution in Criminal justice. Lexington: D.C. Heath and Company.). חילק את סוגי צדק לשלושה: 1. צדק מעניש המתמקד בשבירת חוקי המדינה ובענישה כתגובה לכך. מטרותיו: נקמה, הרחקה, הרתעה. 2. צדק משקם המבוסס על טיפול תרפויטי של העבריין. מטרותיו: שיקום יביא ליציאתו ממעגל העבריינות. 3. צדק מתקן המבוסס על תיקון הנזק הפיסי ותיקון היחסים בין התוקף לקורבן. זר (zehr, H. (1990). Changing lenses: A new focus on crime and justice. Scottdale, Pa.: Herald Press.) פיתח את ההבחנה בין סוגי הצדק בהשוותו בין השאלות המרכזיות המעסיקות את פרדיגמת "הצדק המעניש" ל"צדק המתקן": "צדק מעניש" שואל: איזה חוק נשבר? מי שבר את החוק? מה העונש הקבוע בחוק? "צדק מתקן" שואל: איזה נזק נגרם? למי נגרם נזק? על מי האחריות לתיקון הנזק? מגמות החמרת הענישה כפתרון לכל בעיות העבריינות נובעות מתפיסה המבוססת עמוק בגישת "הצדק המעניש". אין לי ספק כי גישה זו תמשיך להיות השלטת לפחות בשנים הקרובות, אך הייתי רוצה לחזק גם את ה"איים" של שתי הגישות האחרות לנוכח נסיגת קו החוף בהם. בסופו של דבר ייתכן מצב של שיתוף פעולה גם בין גישות אלה שאולי משלימות זו את זו. |
|
||||
|
||||
קודם כל, תודה על הפירוט וההסבר. החכמתי. ואכן, אני מסכימה איתך ששיתוף פעולה בין הגישות הוא דבר חיובי, שבהחלט צריך לשקול אותו. אני חושבת שעיקר הויכוח בינינו הוא בעיקר כמותי, ולא איכותי - עד כמה צריך לזנוח את השיטה המסורתית ולפנות לשיטות חלופיות. לי נדמה שאתה ממהר לזנוח את הצדק המעניש, ושגם בתפיסות חדשניות יותר, הוא עדיין צריך להיות הבסיס למשפט הפלילי ולתפיסת הענישה שלנו, כאשר הגישות האחרות עדיין יהיו משניות לו, ויחולו רק במקרים יוצאי דופן. אני חושבת שתפיסה אחרת עלולה לעקר לחלוטין את המסרים החברתיים הטמונים בצדק המעניש, ובכך להעלים אותו. תמיד כאשר אנחנו פונים ל''הבנת'' העבריין, אנחנו קצת פחות אומרים שהוא רע בעינינו. השאלה היא עד כמה אנחנו מוכנים לקחת את התהליך הזה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |