בתשובה לאילן שריף, 26/08/04 17:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני הכל, הכי חשוב שלא תצא פראייר. תשלח מסר לבלינסקי שיתחיל לצבוע את התגובות שלך בצבע חום כראוי לכותב המאמר. ועכשיו - כבר הבעתי את תמיכתי בפעילות מניעה ושיקום. ברור שהחברה תרוויח לטווח רחוק אם תקצה משאבים לגדל דור צעיר של אזרחים הקרוב ככל האפשר בערכיו לנורמה הנדרשת. על אותו משקל כדאי למצוא דרכים לשקם אדם אשר מעד מסיבה זו או אחרת ובכך 'לחסוך' אסיר ו'להרוויח' אזרח תורם. אבל... אתה שם באותה סירה את אלה שגנבו רדיו מרכב וכאלה שפגעו פיזית באדם אחר בצורב חמורה. גם בתגובה האחרונה שלך אתה מתייחס רק למקרים של פסיכופטים אותם אפשר לנעול ולשכוח. אני חושב שהענישה בארץ כלפי עברינים שביצעו פשעים חמורים היא מצחיקה ביחס לסיכון שהם מהווים כלפי החברה ואף ביחס למדיניות ענישה במדינות אחרות. לי אישית אין שום צורך בנקמה, אני מאחל לבני סלע חיים מאושרים בבית הכלא ומקווה עבורו שטוויית מקרמה תביא אותו להארה. אני לא רוצה בשום פנים לדעת שאדם כזה ושכמותו יזכו למגע נוסף עם החברה ה'נורמלית'. יש קשר סימביוטי בין פשיעה קלה לפשיעה חמורה וצריך להלחם בהם בעצמה שווה. ההבדל הוא שפעילות כנגד פשיעה חמורה צריכה להיות נחושה מענישה ובלתי סלחנית (כולל עבירות צווארון לבן שמשום מה בארץ מתקבלות בסלחנות). כנגד פשיעה קלה צריך להשקיע את אותו הכח אך לנתב אותו לאפיקים של מניעה ושיקום. פעילות נכונה במישור הזה תפגע בנהנים העיקריים מהפשיעה הקשה. אבל בשביל זה צריך סדר עדיפויות נכון, אם תצליח לתפוס את כבוד הוד נכבדותה השרה לבנת באתונה אולי היא תסכים לפנות לך קצת זמן בשביל להקשיב. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |