בתשובה לאביב י., 26/08/04 8:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אתה מציע חברה שגם תרויח מכליאת אזרחים (כח עבודה זול)." היכן בדיוק כתבתי דבר שכזה? ההפך. "כוח עבודה זול" זה מה שקיים כבר היום, רק שהאנשים שמרווחים מזה (כלכלית) הם בדיוק אלו שמעסיקים את האסירים, ולא אף אחד אחר. הרעיון, למקרה שזה לא ברור, הוא זה: האסירים עובדים *תמורת שכר הוגן* ולא הגרושים שהם מקבלים כיום, והכסף שהם מרוויחים *שייך להם*, בניכוי הכסף שהולך להוצאת מחייה *שלהם* (ולא, נניח, תקציב הסיגרים של מנהל הכלא). אפשר לדרוש שהכסף ייכנס לקרן חיסכון מיוחדת שתועמד לרשות האסירים כשישתחררו (לפחות במקרה של אלו שהולכים להשתחרר) ובכך לסייע לשיקום שלהם לאחר שיצאו מהכלא. אני מעדיף לחיות בחברה שהסבל שנגרם לה מכליאת אנשים לא נגרם בשל הנזק הכלכלי לכיס של האזרחים שלה - או שלדעתך כלכלה היא חזות הכל? (הייתי גם אומר את הגישה הקיצונית "מי שיש לו כסף, שלא יעבוד, אבל יממן את הכליאה שלו", אבל אז כבר בכלל יצלבו אותי, כי יש כאן אפליה מרושעת בין אסיר לאסיר). "האחריות של הכלוא היא על העברה שהוא עבר, לא על עונשו" זה פחות או יותר מסכם את כל שאר מה שאמרת. לא שכנעת אותי שזה נכון, ולא ברור לי למה אני כן צריך לחשוב שזה נכון. באותה המידה, אגב, אפשר לטעון מדבריך שאי מתן קצבאות לעניים פירושם שכופים עליהם את העבודה, ובכך מרסקים לרסיסים את זכויותיהם. (מה עוד יכול לעשות עני חסר קצבאות, ללכת לבית תמחוי? נהדר, אם מישהו רוצה לתרום לכלא לרווחת האסירים, אני האחרון שיגיד משהו נגד זה). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |