|
לגבי פיסקה I: משום שבספורט המדד צריך להיות הישגיות ולא הכנסה כספית (ביחוד כאשר אין למדינת ישראל באמת הכנסה כספית מבחוץ בכדורגל, בשל עליבות הענף בקנה המידה העולמי). אם ההצדקה בהשקעה היא הרווח הכספי, מדובר במטרה שמצדיקה את עצמה (מכונת כסף חסרת מהות). אם הכסף היה מגיע מבחוץ, אל תוך מדינת ישראל, עוד הייתי מבין את משמעות בצע הכסף, אבל כאשר מדובר בהעברת כסף ישראלי מיד ליד, אני לא מבין את התועלת (בטח שלא את התועלת לספורט).
לגבי פיסקה II: אם הייתי מאמין שזה תפקידה של המועצה (קטרזיס הימורים), הייתי תומך בפירוקה (או לפחות מוחק את היומרות הבומבסטיות לקידום הספורט בישראל מתקנונה וישא"ק).
בכל מקרה: הכסף הוא בשום פנים ואופן לא של המהמרים. הכסף הוא של כולנו ולא של המהמרים - הם בחרו להיפטר מן הכסף הזה למען הסיכוי (או תקוות השווא) לזכות בפרס כספי גדול. דעתם של המהמרים "מה צריך לעשות עם הכסף" שווה לדעתו של כל אחד אחר. קריא: הכסף בקופה הוא של המדינה ולא של המהמרים.
|
|