|
"כלומר הממסד מבחינתי צריך להיות היד הנעלמה של אדם סמית' במובן הגלובלי, שכל אחד יבצע את האינטרס שלו בלבד והכל יסתדר. איך עושים זאת? זה כבר יותר בעייתי."
למשרדי מקורות הגיע בחור צעיר, כולו נרגש. "מצאתי את הדרך לפתור את בעיות המים של ישראל!" הוא צעק. החברים במקורות אמרו לו להרגע, השקו אותו כוס מים, וביקשו פרטים. - "זה פשוט מאוד," הוא אמר, "כל מה שאתם צריכים זה לקחת קרחון ענקי מהקוטב ולהביא אותו לישראל. כך יהיו מים לכולם." - "אבל איך נביא את הקרחון?" שאלו אנשי מקורות. - "בשביל זה יש לכם מהנדסים," השיב הצעיר.
"מה צריך לעשות? צריך לעשות שלאנשים לא יהא כדאי לבצע פשעים, ולא יהא כדאי במובן הרחב יותר. כלומר העונש יהיה כל כך גדול שלא יהא שווה להם להסתכן (עם מלקות בגב על לכלוך פלא שסינגפור כל כך נקייה?). כמובן שזה קצת מסובך למצוא את הרמה המדוייקת כדי לשמר תועלתנות כללית טובה. הדרך הכי טובה היא ניסוי וטעייה, פשוט להגביר את העונש עבור המעשה עד שהרמה של הפשע תקטן לרמה טובה. ועם זאת גם צריך שנה בכלא בשביל 30לפרסם את העניין במקום לקבור את הראש בחול - מה עם פרסומות בטלוויזיה בסגנון : "רצית לאנוס? - תחשוב על זה שוב הנאה של כמה רגעים?" נראה לי דווקא די אפקטיבי."
העובדות, כפי שצויין כאן מספר פעמים, מצביעות על כך שלחומרת העונש אין השפעה על כמות הפשיעה. לראיה, בארצות הברית החמירו במידה ניכרת את הפשיעה, כולל כללים כמעט לא-אנושיים לפיהם על שלוש עבירות חוזרות אדם עשוי ללכת למאסר עולם, והתוצאה היחידה היא שמספר הפושעים לא ירד, רק כמות הכלואים והנענשים עלתה. כמעט 5 אחוז מתושבי ארצות הברית כלואים או נתונים תחת פיקוח שירותי מבחן ותנאי.
בצד, כל החומרה היתרה הזו בנויה על הנחת "לי-זה-לא-יקרה." האם כאשר תתפס על נהיגה במהירות העולה ב-2 קמ"ש על המהירות המותרת ותכלא על כך לשלושים שנה עם עבודת פרך גם אז תחשוב שזו הדרך ללכת בה?
|
|