בתשובה לצדק, 25/08/04 12:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כלומר קיומה של מערכת של ריגולציה לא מבטיח את התחרות היא גם צריכה שיניים (איסור על איחוד והשתלטות של חברות, פיצול חברות וכדומה)." את זה אתה אמרת וזה דורש ביסוס. ייתכן וישנם מקרים בהם דרושה התערבות ממשלתית כדי להבטיח את התחרות, הנסיון מראה שרגולציה איננה פותרת את הבעיות ויוצרת, ברוב המקרים, בעיות אחרות, חמורות בהרבה. "כפי שהראתי הייתה נטיה אצל חברות ליצור טרסטים עוד לפני קיומה של הריגולציה כדי למקסם רווחים." אתה מתבלבל בין האינטרס והיכולת של החברות ליצור את הטרסט. כאשר השוק חופשי באמת, כל אחד יכול להכנס ולא ניתן לכפות את מדיניות הטרסט. גם חברות הטרסט עצמן עשויות להתפתות ולהפר את ההסכמה (בלי ידיעת החברות האחרות). זה לא מקרה שאין כמעט שום דוגמה לטרסט "וולנטרי" שהחזיק הרבה זמן - כוחות השוק מנוגדים לרעיון וסופם של טרסטים מעין אלו ליפול, אלא אם מצליחים לגייס את הממשלה כדי לאכוף את כללי הטרסט. גם במקרה הרכבות בארה"ב היו בעיות דומות והICC *פתר* את הבעיה - בשביל חברות הרכבות. בשביל אותם שחקנים שכבר נמצאים בשוק, אין כמו רגולציה ממשלתית כדי לכפות את חוקי הטרסט על השחקנים האחרים. רגולציה ממשלתית מאפשרת להם להעלות את רף הכניסה לשוק ומכאן סלולה הדרך להסכמה בשתיקה על חלוקת השוק. מאחר והציבור בכללו איננו נוטה להתעניין יתר על המידה בנעשה אצל הרגולטור (אמנם כולנו נוסעים ברכבות אבל כמה מאיתנו יהיו מוכנים לעקוב אחרי דיוני הוועדות השונות או לבחור ולהבחר למוסדות?) ומכאן גם שהרגולטור עתיד, במוקדם או במאוחר, להיות נשלט על ידי החברות שהוא מפקח עליהם. (וזה, כזכור, בדיוק מה שקרה עם הICC) ההיסטוריה של הICC היא ממש מקרה קלאסי של מה שאני מדבר עליו. א. היא הוקמה במידה רבה בעידוד חברות הרכבות. ב. התוצאה הסופית של פעולתה היא הריגת שוק הרכבות. ג. כאשר, בשנות ה-30, קמה התחרות רצינית ל"מונופול הטבעי" שכביכול התקיים בשוק הרכבות - ואני מדבר על המשאיות - התוצאה הייתה לא פירוק הICC אלא הכפפת תעבורת המשאיות לחוקי הICC. זה מראה לך שמרגע שהתחלת את הרגולציה, ולו בגלל שהיתה כאן בעיה *אמיתית*, יהיה לך מאוד קשה להפטר ממנה. "באת והפכת את זה לרעיון שהריגלוץ הורג את התחרות כיון שהריגלוץ גרם לכך שחברות הסוללרי ישתפו פעולה ויקבעו את מחירי הקישוריות." אני לא טענתי את זה. אני בסה"כ טענתי שתיאור שוק התקשורת הסללורית בישראל כ"שוק חופשי" הוא בדיחה לאור הריגלוץ הברור. אני לא יודע אם יש או אין פתרון "שוק חופשי" לבעיית "דמי הקישוריות" אבל אני משוכנע שהידוק הרגולציה רק מזיק. מי ששולט ברגולטור הן חברות הסלולר ולא הציבור (למרות הפסדה שנועדה לצייר מצב הפוך). כפי שאמרתי, הרגולציה יוצרת בעיות משל עצמה (והן אינהרנטיות) והבעיה הספציפית הזאת היא בוודאי לא חמורה מספיק. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |