|
||||
|
||||
הקטע עם החמור וההיפופוטם זה דוגמא להכלאה של שירים. הגרסא שאני מכיר ( והיותר קדומה מן הסתם) היא יותר ברוח מה שהמגיבים האחרים נתנו. לעומת זאת, מה שהבת שלי מדקלמת נשמע יותר כמו מה שאת מביאה, אבל את עניין ההיפופוטם וכולי היא שרה במנגינה שזכורה לי כשיר ''איפא -היפו'' של אחד מפסטיבלי הילדים. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר ''לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו''. |
|
||||
|
||||
וכמובן שגם הזקן צולע ומסכן לקוח משיר אחר, הרוחש כבוד והערכה לעמי האזור. |
|
||||
|
||||
בטיול הגדול הכבוד וההערכה לעמי האזור קיבלו שידרוג כאשר הזקן צולע ומסכן הוסב לזקן חכם ומסכן. |
|
||||
|
||||
עכשיו פספסתי. למה הכוונה? |
|
||||
|
||||
המנוחה סרבה להתיר את פירסום שיריה ברשת, אז הציטוט הוא מהזכרון, ויתכן שאני קצת מבלבל, אבל באופן כללי: "יצאנו בבוקר אלול לצעוד ארבעים קילומטר... ... וככה המשכנו ללכת עם כל ידידנו כולם ועדר עיזים - מהר כורזים ועם איילה - נאוה וקלה(?) ועם החמור - שתקן ואפור ובדואי זקן - חכם ומסכן..." |
|
||||
|
||||
...המשכנו לפי המפה לצעוד ארבעים קילומטר בצל תאנה ענפה חכה לנו בדואי זקן חכם ומסכן עשינו לו תכף כסא-שבת אפינו לו פיתה חמה אחת וככה המשכנו ללכת עם כל ידידינו כולם ובדואי זקן חכם ומסכן... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |