 |
מרתק. אולי לזה התכוון צב מעבדה שהתייחס לכוונה להרע?
אבל אולי קצת בעייתי. פשע, בחלקו, הוא מוגדר נורמטיבית (למשל, מעשני מריחואנה נכלאים ומעשני סיגריות לא, ניאוף נשים בחברות מסוימות וכדומה). אז האם הכוונה שכל התנהגות לא נורמטיבית מעידה על פעילות מוחית אנורמלית?
תחום הפעילויות האנורמליות עלול אולי להתרחב ולכלול גם פעילויות כגון תוקפנות וכו' שהן נורמליות (לא נורמטיביות, אבל מאפיינות).
נראה לי שהוא מתייחס לייחוסים - ההסברים שאנו עושים לדברים המתרחשים במוחנו, ואלו, מן הסתם, לרוב שואבים מהסביבה שאנו חיים בה (אנו משתמשים באוצר המילים הסביבתי), אבל מאידך, אנו מסוגלים גם "להחליף" אותם במידת מה, להפיק ייחוסים חדשים על סמך מידע חדש.
איכשהו, לא השתכנעתי שהגורם של שליטה עצמית נעלם. גם לא הבנתי מה הקשר - בסדר, אין מרכז או אזור מסוים של קבלת החלטות, אבל גם אם היה אזור כזה, קיומו לא היה מבטיח שליטה בהפעלתו יותר משליטה בשריר הלב, ואולי קיום של "תיזמור" או סינכרוניות, לא מבטל אפשרות להשפעה מסוימת של התודעה, המודעות. מעניין בטירוף.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש