|
||||
|
||||
א. מדיניות "אפס סובלנות" של ג'וליאני היא עניין שנוי במחלוקת. גם אם נתעלם מהטענה שג'וליאני לא הפחית את הפשיעה אלא רק הזיח אותה ממנהטן לאיזורים אחרים בניו יורק ובסביבתה, הנתונים (למשל כאן: http://www.ojp.usdoj.gov/bjs/cvictgen.htm) מורים על ירידה דומה בפשיעה בכל ארצות הברית, מה שמעיד כנראה על כך שלא התמקצעות והתחזקות כוח השיטור שינתה את המצב. אם הפשיעה ירדה בכל ארצות הברית, כולל במחוזות שבהם השוטרים ממשיכים להסתובב כמו שלוכים ולוקחים שוחד כאילו אין מחר, הרי שלא זה מה שחולל את השינוי. אני חושב שכיוון מחשבה מסויים יכול לספק הגידול באוכלוסיית מערכת העונשין בארצות הברית. היום חובקת המערכת 6.7 מליון אנשים, שמתוכם כ-30 אחוז בבתי הכלא הפדרליים והמדינתיים. יש כאן גידול של בערך פי שלוש בהשוואה לשנת 1980 וקרוב לפי שתיים בהשוואה למצב לפני עשור. בסך הכל, יש גידול של 340 אחוז בשיעור הכלואים בעשרים השנה האחרונות (עם התחשבות בגודל האוכלוסיה) וכ-5 אחוז מכלל אוכלוסית הגברים ו-1 אחד מכלל אוכלוסית הנשים שייך למערכת הענישה. נתונים: http://www.ojp.usdoj.gov/bjs/glance/tables/corr2tab.... יתר על כן, פרופיל הכלואים השתנה והוא כולל היום 31 אחוז עברייני סמים והפרעה לסדר הציבורי לעומת 10 אחוז שלהם בשנת 1980. זה נתון המצביע על כך שיותר ויותר נאשמים בעבירות שנחשבו קלות יחסית בעבר מבלים בבתי הכלא. לדוגמה, היום יושבים 9.6 אחוז מהאסירים על אחזקת סמים ועוד 8 אחוז על נהיגה בעת שכרות והפרת הסדר הציבורי בהשוואה ל-1.4 היושבים על אונס. נתונים: http://www.ojp.usdoj.gov/bjs/glance/tables/corrtypta... במובן הזה אתה צודק בהחלט, "בתי-הכלא מצליחים לסלק כמות נכבדה של עבריינים מהרחוב." השאלה היא רק אם אכן מדובר בעבריינים שזו הדרך היחידה לטפל בהם ואם הדרך הזו לא יקרה מדי. כלומר, האם מערכת הענישה המתרחבת בארצות הברית לא מטפלת למעשה בפשע באמצעות כליאה של חלק מהאוכלוסיה מתוך ידיעה ברורה שמדובר בהפיכת נתח הולך וגדל של האוכלוסיה שפשעה העיקרי, דומה, הוא עוניה, לפושעים כרוניים? ובהמשך, האם לא מדובר למעשה בניוד העלות לאתר אחר עם עליה בשיעור הנזק/הוצאה? אגב, החלק השני של הודעתך, המציין את הדרישות המחמירות (לדעתך) להשתחררות מהכלא חופף במידה רבה למה שקיים היום. |
|
||||
|
||||
מדיניות אפס הסבלנות איננה במשמעות של הגברת האיום על הפושעים, אלא ההבנה שכדי להוריד את רמת הפשיעה צריך לצמצם את המרחב בו היא פועלת. לדוגמא, אם ישנה הקפדה על סביבה נקייה יותר (בלי קשקושים וגריפטי) אז אנשים נרתעים מלהיות הרסניים כלפי רכוש. חיים של פשע צריכים אווירה של פשע הכוללת גניבות קטנות, אלימות מקומית וסתם הרסנות ובטלנות. מטרתו של ג'וליאני הייתה להפסיק את האווירה ובכך להקטין את מס' הפשעים החמורים. הוא הצליח. |
|
||||
|
||||
מכל הדברים שאתה מתאר, אני לא רואה שהגברת הענישה הייתה חלק מרכזי בעניין בכלל. |
|
||||
|
||||
השנה, כבשנים קודמות, הצליחה מחלקת המטאורולוגיה של עירית ירושלים למנוע הגעת סופות טורנדו לעיר. אם יש ירידה בפשיעה באותו שיעור בכל המקומות, אין זה סביר שהיא קשורה לאמצעים שנקט ג'וליאני. ההסבר שהצעתי לתופעה הרבה יותר פשוט והגיוני: חלק גדול מהאוכלוסיה הענייה והמועדת לפשיעה בארצות הברית הוכנס לכלא. |
|
||||
|
||||
וכמובן שגם האלימינציה העצמית של משתמשי הקראק עזרה מאד. |
|
||||
|
||||
אבל יש לך הסבר למה לא הצטרפו בזמן הזה עוד משתמשים למעגל הקראק? (או להבדיל, למה כמות ה*פושעים* שהחלו להשתמש בקראק עלתה כך פתאום?) |
|
||||
|
||||
א. מנין אתה מניח שלא הצטרפו עוד משתמשים למעגל הקראק? ב. הרבה מהמחקרים בתחום מראים כי הכלא מהווה קרקע פוריה דווקא לתחילת השימוש בסמים אפילו אצל אלה שלא צרכו קודם לכן (למשל סוחרי סמים), כך שיתכן שכמות המשתמשים בכלא מקבילה לעליה במספר האסירים. |
|
||||
|
||||
אני מניחה שאתה שואל מתוך חוסר ידע וזו לא איזו בדיחה שאני לא מבינה. כמות הפושעים שהתחילו להשתמש בסם הייתה מן הסתם פרופורציונלית לכמות האנשים שהתחילו להשתמש בו באוכלוסיה הכללית (כמובן שנוספו עוד פושעים לצורך מימון הצריכה המוגברת). לרוע המזל, קראק מגביר את הנטייה לאלימות ופוגע בשיקול הדעת באופן שככל הנראה מגדיל את הנטייה לביצוע פשעים, כך שכל פושע הפך לפושע+. לגבי הסיבות לאי הצטרפות עוד משתמשים, ישנן השערות רבות. לפי המרכזיות מביניהן, בניגוד לשימוש בקוקאין, שאפשר לחיות איתו בשלום לאורך זמן, ואפילו השימוש בהרואין, שהמכורים לו מגיעים לגיל מתקדם, הילדים בשכונות הרלוונטיות ראו מה קורה למשתמשי הקראק ובחרו לא ללכת באותה דרך. אבולוציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |