 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. אכן הכללה גורפת לגבי הסיבה לפשיעה. אם אני יודעת שיקחו לי את הרישיון במקום כשתופסים אותי על מהירות גבוהה אני אהיה הרבה יותר זהירה מאשר אם אדע שיעשו לי נו נו נו נוסח קורס נהיגה מונעת/זהירה.. ב. נשים מוכות: יש תופעה פסיכולוגית שנקראת אפקט שטוקהולם (או שלא, אני לא בקיאה) שמתארת מצב שבו לדוגמא אישה מוכה, על אף היותה קורבן ונפגע, מבקשת להיות בקירבת הבעל המכה שללא ספק מנצל/פוגע/סוחט אותה לפי רעות עיניו. אם כך, לפעמים האישה מבקשת בזמן/אחרי המשפט את בעלה בחזרה, לאו דווקא מסיבות הגיוניות. ג. בעל מכה צריך להיות מורחק מהבית ולו בגלל הילדים שבדרך כלל מוכללים במעגל האלימות. את תהליך השיקום ללא ספק יש להדגיש יותר אבל לא ללא ענישה. גם נרקומנים שעוברים שיקום ברוב המקרים חוזרים לסם להוציא סיפורי פלא על כאלה שהשיקום הציל אותם. אם התכוונת שהשילוב של ענישה ושיקום הוא המושלם, אז כן- אתה צודק. אבל נדמה שכדי להדגיש את העמדה שלך לקחת את הדיון לפינה שלא נותנת מספיק דגש על הענישה. וחובה שיהיה דגש כזה על מנת להשלים תהליך טיפול בעבריינים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאנתנו משקיעים משאבים בשיקום העברינים זה נעשה ע''ח משאבים שיכולים לשפר את חייהם של אזרחים שומרי חוק. לפני שאני מגדיל את ההשקעה בשיקום עבריינים, אני ידאג יותר למוכי גורל על לא עוול בכפם. לא שאני נגד שיקום, להפך, אבל צריך לשמור על איזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שיקום יעיל של עבריינים יתגלה כמשפר את חיי האזרחים שומרי החוק, אזי האיזון ישמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העונש הצפוי למי שחוצה קו הפרדה רצוף או לא מציית לתמרור ''עצור'' הוא עונש מוות, ובכל זאת אנשים עושים את זה כל הזמן, ככה שאני לא רואה מה האיום בקנס יכול כבר לשנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכולוגית, אנשים: א. מכחישים את סכנת המוות. ב. משוכנעים שהם יכולים להתגבר על הסכנה שכן הם נהגים מוכשרים (וכמו שכהנמן הראה באחד הניסויים שלו, הרוב בטוחים שהם נהגים מוכשרים). כשזה נוגע למשטרה, אפקטים אלה פחותים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה של קורבן מזדהה עם הרוצח, ועל אף היותו קורבן ונפגע מבקש את קרבתו של הרוצח, אינה נקראת ''אפקט שטוקהולם'' אלא ''הסכמי אוסלו'' רק טרנספר יביא שלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שכותב התגובה ההיא באמת עירער על השם שבו נקראת התופעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין סינדרום לאפקט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינדרום הוא תיסמונת, כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זו הייתה הזדמנות לתת קישור נוסף לוויקיפדיה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. זו מטרה חשובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם אני יודעת שיקחו לי את הרישיון במקום כשתופסים אותי על מהירות גבוהה אני אהיה הרבה יותר זהירה מאשר אם אדע שיעשו לי נו נו נו נוסח קורס נהיגה מונעת/זהירה.." זה נראה נכון אינטואיטיבית, אבל כל המחקרים בפנולוגיה שעסקו בכך מצביעים על כך שזו אינטואיציה שגויה. למעשה, הנתון היחיד שמשפיע על שיקולי פשיעה באופן מהותי הוא התפישה של הפושע לגבי סיכויי ההתפסות שלו. "נשים מוכות: יש תופעה פסיכולוגית שנקראת אפקט שטוקהולם (או שלא, אני לא בקיאה) שמתארת מצב שבו לדוגמא אישה מוכה, על אף היותה קורבן ונפגע, מבקשת להיות בקירבת הבעל המכה שללא ספק מנצל/פוגע/סוחט אותה לפי רעות עיניו." אפקט שטוקהולם דנן משמעותו, בפועל, היא שהאישה היא פחות כשירה שכלית לבצע החלטות. זו מסקנה שבתי המשפט בהחלט מסתמכים עליה, אך היא בעלת השלכות קשות מאוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |