|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון, הטענה הנפוצה היא שמימוש המחשבות האבדניות הוא תוצר של השיפור במצב האנרגטי. קיים פער (של זמן?) בין יציאה מדיכאון במובן של התחדשות האנרגיה ובין יציאה מדיכאון במובן של שינוי דפוסי חשיבה. מנקודת מבט טיפולית, אני מניח שצריך פשוט לקיים מעקב הדוק יותר אחרי ילדים שהתחילו להיות מטופלים בתרופות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |