בתשובה לדובי קננגיסר, 22/08/04 22:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. קראתי. איפה כתוב שם שמדובר בקטינים תחת משמורת האב? גם בן ארבעים שגדל כל חייו אצל האם יהיה זכאי לעלות לארץ, אם אביו התחתן עם יהודיה ועלה לארץ. ב. הם לא נזרקים לרחוב, הם תחת אחריות הוריהם. אב שעולה למקום בו ילדיו אינם אזרחים הוא אב לא אחראי. אגב, עד כמה שידוע לי, אם הילדים אומצו הם נחשבים כילדי האם החדשה ומקבלים אזרחות אוטומטית, כך שהרומנטיקה של הרעיון לא קיימת במקרה זה. ג. "קטימת איברים" כמו ברית מילה, למשל? גם אני תקווה שלא ימולו אותם. כדי לקבל אזרחות צריך להיות יהודי, וכדי להיות יהודי צריך לרצות להיות יהודי, לא אזרח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. קראתי שוב ושוב ושוב, וכל מה שאני רואה שם זה "ילדים". ילדים ילדים ילדים. מאיפה את הגעת למסקנה שגם בגירים נכנסים להגדרה? ב. לא, אב שמהגר למדינה חדשה כחוק, מצפה שירשו לילדיו להגר גם כן - או לפחות לבוא לבקר מדי פעם. על פי הכתבה, עד היום אפילו ביקורים בארץ לא הותרו לילדים האלה, כדי להתעלל עוד קצת בגויים. אז אם זאת המדיניות, מגיע לך ולמאנייקים שהנהיגו אותה שיעשו להם קצת דווקא, ולא סתם שירשו לילדים הללו לבקר בארץ, אלא שירשו להם להיות תושבי קבע כאן. ככה, כדי שתלמדו להתנהג כמו בני אדם. ואני לגמרי לא בטוח לגבי האגב שלך. תתפלאי כמה משרד הפנים תחת ש"ס לא נהג לתת אמון למה שכל מיני מתבוללים עשו. ג. אז זהו, שאת זה אני (ופורז) רוצים לשנות. ושוב: תושבות, לא אזרחות. מתי תכירי בזה כבר? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |