 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלום רב. זו הפעם השניה שאני מגיב באתר זה. מאז הפעם הראשונה פעם בי הצורך להגיב בשנית, ומכיוון שהנושא קרוב ללבי (מסיבות שאפרט מיד) בחרתי להגיב כאן. לפני כחמש שנים עמדתי להנשא לבחורה חביבה, יפה ואינטליגנטית. הרגשתי כי זכות גדולה נפלה בחלקי. הספקתי להודיע לחלק חברי על כוונותי, באופן טלפוני. מעט מהם הכירו את חברתי, והם היו אלו שאיחלו לי ברכות ואיחולים נלהבים, ואילו היתר הביעו רצון להפגש איתי ואיתה, צעד ראשון בהכרות ארוכה. למרות שאני נוהג להתכתב בדואר עם חברי, העדפתי להתקשר עימם באופן יותר ממשי וגשמי, גם כדי להביע את רגשותי העזים ביותר מדרך אחת. ערך מוסף לדרך זו הייתה פענוח תגובתם של חבריי. שני גורמים עיקריים מבדילים בין שיחה טלפונית למכתב במקרה זה. הראשון הוא האפשרות הסימטרית שלי לקבל רמזים על תחושותיהם של חבריי בנוגע לזה, דרך אינטונציות, היסוסים, אתנחתאות וגם, אם יורשה לי, אני מאמין שקיימים אמצעים אחרים, פחות מוחשיים, ואולי מיסטיים, בשיחה טלפונית. האספקט השני הוא מיידיות התגובה. שני גורמים אלה, ניתן לומר, מהווים מעין "פוליגרף". שניהם מכריעים וגורליים במקרה זה. לאחר ששוחחתי עם כעשרה מחברי הקרובים ביותר, התרגלתי לשמוע פליאה גדולה בקולם, ולא יכולתי שלא להבחין גם באי נוחות מסויימת. לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת, כיוון שבקרב חברי הייתי ידוע כרווק מושבע, שקשריו עם נשים מעולם לא חצו את גבול ההיכרות הלבבית. אוסיף, בכאב, שכלתי המיועדת הייתה יעלת חן נחשקת בחוגים מסויימים, ואילו אני לא נחשבתי מעולם לחביב הנשים. מכל מקום, מרשימת השיחות לא נפקד מקומו של אדם מסוים, שבעבר היה חבר קרוב. לאחר שיחה בטלה קצרה, בישרתי לו על טיב היחסים ביני ובין אותה אישה. הוא החל לגמגם, מלמל מספר מילים בלתי מובנות, וטרק את שפופרת הטלפון. נדהם, פניתי לרשום לו מכתב נרגש, שמודה לו על כמות הרגש שהביע, ובו גם הצעתי לו ללוותני כעד וכחבר לרבנות, בבוא העת. בטרם חתמתי על המכתב, צלצל הטלפון אצלי בדירה. מיהרתי להרים את השפופרת. היה זה המכר ההוא, שאמר שהוא מכיר את בחירת לבי, והוא חולק איתי את אהבתה. לא אפרט כאן מה היה תוכן השיחה ולא אפרט כאן את תחושותי הקשות. חברי ניחמו אותי, ומאז התגברתי על המקרה העצוב. ומכאן היחס האמביוולנטי שלי לפילוגמיה: מחד גיסא, נפגעתי קשות מהנטיות הפוליגמיות שלה. מאידך, אילו הייתי מחזיק בהשקפותיה יוצאות הדופן, אילו יכולתי להסכין עם המצב הזה, ייתכן בהחלט שהיינו נהנים מאוד מחיים משותפים. שמא יש לומר, נפגעתי מהנטיות המונוגמיות שלי עצמי! לסיום, קושיה: כותב המאמר ציין שבישראל הפולוגמיה אינה חוקית. כמובן שזה לא עומד על הפרק, חלק זה של חיי לא מעסיק אותי יותר - ובכל זאת, הייתי רוצה לשאול, מהם הצעדים הלגאלים שיכול הייתי לנקוט כנגד המכר הלז? בברכת חג שבועות שמח, עמנואל לייסט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש כאן חוסר הבנה. ראשית, הפוליגמיה המוגדרת והאסורה בחוק היא זו של הנישואין הכפולים - של גבר אחד לשתי נשים, מה שמבטל את התקוות שלך בנוגע לנקמה בחבר הזה שלך. שנית, לפי טענת צ'יקו, המקרה שלך, אם כבר, הוא פוליאנדריאה. בכל אופן תודה על התגובה, ועל ברכת החג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שמבחינה טכנית המינוחים הנכונים הם: פוליגמיה - ריבוי בני/בנות זוג פוליגיניה - ריבוי נשים פוליאנדריה - ריבוי גברים היות וברוב המקרים, כאשר מדברים על פוליגמיה הכוונה היא לפוליגיניה, לא רציתי להקדיש חלק גדול מדי מהמאמר לעניין זה, והחלטתי להשתמש במונח בצורתו הנפוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר לייסט הנכבד, אינך יכול לנקוט בכל צעדים לגאליים - הן עכשיו והן בעבר הרחוק - כנגד האדם המתואר בתגובתך כידידך, משני טעמים עיקריים: 1. לעדותך המובאת בזאת טרם הייתה ידידתך נשואה עימך, ואף אינה נשואה לידידך, משמע - זכותה הינה והייתה לעשות ולנהוג בתחום הרומנטי כטוב בעיניה. 2. אף אם ידידתך היתה נשואה עימך או עם ידידך, הרי שקשר רומנטי צדדי אינו אסור בחוק הישראלי, למיטב ידיעתי המשפטית המגעת, וכל כן אף במקרה שכזה - זכותה הינה והייתה לעשות ונהוג בתחום הרומנטי כטוב בעיניה. בברכת חג שבועות ופנטקוסט שמח, א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה מתאר הוא בגידה, לא פוליגמיה. ההבדל בין שני המצבים הוא הידיעה של השותפים לקשר הרומנטי. מבחינת החוק - לא נעשתה כל עבירה. בגידה בבן זוג אינה עבירה. קיום קשר נישואין במקביל עם מספר בני זוג מהווה עבירה על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר מ'דיני חוזים', דווקא אולי היה לך בסיס לתבוע, על הפרת חוזה/התחייבות (כן כן). והיו מקרים מעולם ובלבד שנתקיים אחד מהתנאים הבאים: 1. גרתם במשותף כזוג נשוי (כולל ח. בנק משותף). 2. הצעת הצעת נישואין והיא אישרה אותה. (קיבול ההצעה). לפני שתפנה לבית המשפט, יש לזכור שאני לא משפטן... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |