 |
|
 |
||
|
||||
 |
הזכרת את זה שהקונצנזוס בימינו הומני יותר, פחות טולרנטי למעשים לא-אנושיים כמו עבדות. הרבה מהשינוי הזה בדעת הציבור נבע מהשואה, ומפעולות זוועה אחרות - הן מהוות רף של אי-מוסריות שדברים מושווים אליהם, ומונעים, במידה זו או אחרת, חזרה לאותו מצב. מעניין גם שהארועים שנחשבים הגרועים ביותר לרוב בוצעו ע"י הצד המפסיד במלחמה/קונפליקט, בעוד מעשים שבוצעו ע"י המנצחים - גם אם הם גרועים באותה מידה - פחות בולטים. אפשר לשער שאם גרמניה היתה מנצחת במלחמת העולם השנייה, השואה לא הייתה נתפסת כארוע זוועתי כמו שהיא נחשבת היום, גם ע"י חלקי העולם שלא קשורים ישירות לגרמניה. (השראה: The Man in the High Castle, של Phillip K. Dick. ספר Alternate History, המתאר מצב בו כוחות הציר ניצחו במלחמת העולם השנייה, והעולם מחולק בין גרמניה ויפן.) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"הארועים שנחשבים הגרועים ביותר לרוב בוצעו ע"י הצד המפסיד..." - האם יש לך עוד דוגמה, חוץ מגרמניה ויפאן במלחמה"ע השניה? שם הרי, תסלח לי בוודאי על החד-צדדיות, *באמת*, *אוביקטיבית*, ביצעו היפאנים והגרמנים מעשים זוועתיים הרבה יותר מאלו של בעלות הברית. מזווית הראיה שלי היום, זה היה נכון גם אילו גרמניה ויפאן היו מנצחות. כמובן, אז אולי לא הייתי חי, ואולי לא היה נשאר מי שיחשוב שאלו היו זוועות (ומי שנשאר חי היה אולי נחשף לאינדוקטרינציה) - אבל מה זה מוכיח בדיוק? רק שמזל שהם הפסידו, וזה לא חידוש גדול. במלחמת העולם הראשונה, לשם השוואה, נראה לי שהתפיסה המקובלת היא שהייתה די סימטריה בין הצדדים מבחינת שיטות הלחימה, למרות שצד אחד היה מנצח ברור. למיטב ידיעתי (יתקן אותי מי שיודע שאני טועה) דווקא הגרמנים השתמשו יותר (אולי רק הם) בנשק כימי, אבל ראה זה פלא - זאת נחשבת סתם עוד זוועה מזוועות המלחמה, ולא גורמת למלחמה להצטייר היסטורית כ"טובים מול רעים" (רק כ"טפשים מול מטומטמים"). אני מאוד מסכים איתך באשר להשפעתה החיובית של השואה על תודעתה המוסרית של האנושות - מין טיפול בהלם. אני חושב, למשל, שהמושג "פקודה בלתי-חוקית בעליל" נולד, לפחות בישראל, רק בזכות השואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רקע הדוגמאות למעשים מזוויעים והויכוח לעיל - כיצד ניתן להסביר באופן כלשהו את המתואר בספר יהושוע, ואת השואה הקטנה שבצעו בני ישראל ביושבי ארץ כנען? ההיתה זו מצווה? האם היה זה רצון האל? האם היה זה מעשה קדוש ונאצל? או שמא היו ויהיו תמיד מעשיו של הצד האמור להפסיד בפוטנציה (עמלק, אדום וכ') חמורים ומזוויעים פי כמה ממעשיו של אותו גוי קדוש, אשר השכינה בחרתהו מכל העמים... בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה העלית, כרגיל. אלא שהעובדה שבני עם נתון נוטים באופן די חזק לראות עצמם כצודקים בהיסטוריה היא ברורה (יש יוצאים מהכלל, בנסיבות מיוחדות). השאלה המעניינת היא האם עמלק והכנענים נתפסים כרשעים (ויהושע כצדיק וגיבור) גם בעיני לא-יהודים, שאינם רואים עצמם כצאצאי צאן-מרעיתו של יהושע. ייתכן שכן, עקב השפעתו החזקה של המקרא (אותו כתבו יהודים) גם על לא-יהודים. נותן משמעות חדשה לצירוף "עם הספר והחרב", הלא כך? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |