בתשובה לענת, 19/08/04 6:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם לומר את האמת, אני מתחיל להיות מודאג ממצב האקדמיה, במיוחד ככל שנוגעים הדברים להבנת הנקרא. "הביקורת המשתלחת, שכפסע בינה לבין קריאה לביטול המוסדות האקדמיים או לפחות הפרטתם (ובינינו, ההבדל הוא מזערי)." האמנם מזערי? על מה מבוססת קביעה זו? "כוחה של האקדמיה לא נעוץ באופן בו היא מחלקת את הממון שניתן לה (גם כן בהקשר לתגובתו של אורי, כמדומני) אלא בידע שהיא מייצרת. זוהי אמנם קלישאה שחוקה..." לא רק קלישאה שחוקה אלא גם אי-הבנת הנקרא. לא כתבתי על כוחה של האקדמיה אלא על חלוקת הכוח בתוך האקדמיה. "לדעתי, מוטב לעיתים לרסן את היצר המעט מזוכיסטי של הלקאת עצמנו, ולהבין מיהו האויב האמיתי של האקדמיה, ומי פשוט לא ממלא את תפקידו בצורה טובה כפי שהיינו רוצים." פסקה מדהימה. אין תיאור אחר. אחרי פרץ וצווחה דמגוגיים, יוצא המרצע מן השק: עלינו ליישר שורות, לסתום את הפה ולהתמקד באויב האמיתי. ביקורת בשעה קשה כזאת למפלגה היא "מזוכיזם" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן נכשלתי בגדול. התכוונתי לכתוב אלגוריה חצי משעשעת, פה ושם קצת מרושעת כדי לעורר דיון בסכנות לאקדמיה שנובעות מבפנים (מבנה)ומבחוץ (פוליטיקה, משאבים לאומיים). אני חושב שאם השינוי לא יבוא מבפנים הוא יפול כמו מטאור מבחוץ וימעך הכל. צריך שקיפות ומנהל תקין, לא להבטיח כשלא בטוחים שניתן לקיים. לאמר את האמת, לא להסתיר מידע או לשקר לעיתונות, ולפעול ע''פ החוק ולא רק ללמד אותו. גם קצת צניעות (במובן החומרי) לא תזיק. אם הפרופסורים וההנהלה היו נותנים דוגמא אישית היו כולם הולכים אחריהם באש ובמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, נכשלת בגדול. רצית לכתוב אלגוריה חצי-משעשעת וכבר אתה בדרכך להיות שטינקר לשלטונות... :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק בהחלט. בהתחשב בעובדה, שהחלטות המועצה להשכלה גבוהה הן חסויות, והאוניברסיטאות שקופות כמו בטון, זה רק עניין של זמן עד לדפיקה של נציגי השלטון על הדלת... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |