 |
אני מסטרנט לשעבר בטכניון (בשנים 1999-2002). אני זוכר את ראשית תקופת הקיצוצים הגדולים. את השביתה של 1998 "פיספסתי", אבל למיטב הבנתי היא היתה בעיקרה לשיפור תנאים ולא נגד הרעה (גם כשיש כסף צריך לדעת איך לבקש כדי לקבל יותר)
באוניברסיטאות ישנם סטודנטים (לא מקבלים כסף ישירות), עוזרי מחקר (חסרי קביעות, רובם למשך תקופה קצרה יחסית), מרצים (מקבלים יחסית הרבה כסף, בעלי קביעות) ועובדים (מקבלים קצת פחות מהמרצים, בעלי קביעות).
בשנים האחרונות נחתו על האוניברסיטאות שורה של קיצוצים כואבים, ללא תכנון מוקדם מראש. לכן נדרשו פעולות כיבוי שריפות. כמו שצויין כבר קודם יותר קל לקצץ בשה"כ שכר המתרגלים.
אגב, מכיוון ש"מחזור החיים" של מלגאים בלימודי מוסמכים הוא קצר יחסית (כמה שנים) אפשר לקצץ לא מעט םג מבלי לפגוע בתנאי המתרגלים הנוכחיים: פשות להרע את תנאי המתרגלים החדשים. ברור שלטווח הארוך פגעת ביכולתו של המוסד למשוך סטודנטים טובים, אבל כיבית שריפה מבלי לפגוע באף אחד שכבר הבטחת לו משהו.
כמובן שאם ממשיכים הקיצוצים הלא סבירים חייבים למצוא מקורות שונים לקיצוץ. הפרת הבטחות קיימות למתרגלים יכולה לעזור למצוא מקורות כאילו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש