בתשובה לענת, 19/08/04 8:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ניחנתי באינטלקט גדול, אלא בעיקר בהרבה חוצפה (ובקצת יותר ניסיון בכתיבה מאשר מרבית הסטודנטים - דבר מצער בפני עצמו). בשנה הקרובה אני עומד לתרגל בעצמי סטודנטים (אם כי ממה שהבנתי, אין עבודה בקורס, והמבחן הוא אמריקאי, מה שאומר שאין לי מושג מה בדיוק אני אמור לעשות שם), אבל דווקא משום שחשבתי על האפשרות של תרגול, העליתי ספקות לגבי אופי ביצוע התפקיד בקרב (רוב, לא כל) המתרגלים שהכרתי. כשניסיתי לחשוב מה הפריע לי אצל רוב המתרגלים, הגעתי למסקנה שרבים מהם מצפים ממני לחזור על מה שנאמר בשיעור, ולא להדגים הבנה של המושגים. שימי לב - רק לשלב את כל המושגים שדנו בהם בשיעור אל תוך העבודה שלי זו לא חוכמה גדולה, וגם לא הוכחה לכך שיש לי את הידע הבסיסי. החוכמה היא לדעת להשתמש במושגים הנכונים כאשר זה רלוונטי. בוודאי נתקלת כמתרגלת באותם סטודנטים שנתקלים במבחן בשאלה שאינם יודעים כיצד לענות עליה, ולכן פשוט אומרים כל מה שהם זוכרים מהקורס. אני אישית לא אוהב את השיטה הזו. גם הזכרון שלי לא איי-איי-איי. אני אומר מה שאני חושב שהוא רלוונטי, ומנסה לפתח נקודות שנראות לי מעניינות או חשובות יותר. לפיכך, השיטה הזו שאת מתארת, של לעבור בזכוכית מגדלת על הטקסטים ולחפש "עדויות" להמצאת של ידע וכלים בסיסיים, לא נראית לי סבירה. את הידע והכלים הבסיסיים יש דרכים אחרות לבדוק. לגבי תחילת דבריך, כאילו "אינני מבין על מה מתנהל הדיון" - אני מבין היטב את נושא הדיון, אבל כנהוג באייל, הרשיתי לעצמי להתמקד דווקא בנקודה שהפריעה לי בדברים שלהם הגבתי: עניין היצירתיות העודפת של הצעירים, לכאורה, לעומת העציציות של הפרופסורים המזדקנים. אין לי ויכוח עם מר טל על כך שצריך לקדם את הצעירים. יש לי ויכוח לגבי הסיבות. עציציותם של הפרופסורים, למשל, אינה סיבה. ולדבריך האחרונים: סטודנטים חוששים להתבטא בחופשיות משום שהם אינם מורגלים בכך: עוד מביה"ס הרגילו אותנו, הרי, שלא לחרוג במאום ממה שלמדנו בכיתה, שמא נענש על כך בציון. לפני שנתיים ביקשה ממני סטודנטית שלמדה איתי לערוך לה את העבודה המסכמת באחד הקורסים. היה זה קורס של אחד המרצים החביבים עלי, והוא הפציר בנו שוב ושוב לכתוב את עמדתנו שלנו על הנושא הנידון, כחלק מרכזי בעבודה. אבל בכל זאת, העבודה שהיא כתבה כללה בדיוק מה שאת היית רוצה: הוכחה שחור על גבי לבן שהיא יודעת לדקלם (או להעתיק מהמחברת) את כל המושגים שלמדנו, ויש לה את כל הידע שאפשר לחלום עליו. אבל מה שהיא לא הוכיחה זה שהיא יודעת מה אפשר לעשות איתו הלאה. היא לא שילבה שום דבר מתוך עצמה אל תוך הטקסט, למרות הפצרותיו של המרצה. כשנפגשתי איתה לאחר קריאת העבודה אמרתי לה שהיא עשתה עבודת הכנה מצויינת לקראת כתיבת העבודה, אבל היא עוד לא כתבה אותה. סימנתי לה מקומות בהם כדאי להכניס את עמדתה האישית, ודיברנו קצת על ניתוחים והרחבות שאפשר לשלב לתוך מה שהיא כתבה. לשמחתי, מי שבדק לה את העבודה היה המרצה עצמו, ולא המתרגל, והיא קיבלה את אחד הציונים הגבוהים בכיתה. אני לגמרי לא בטוח שאם מתרגל היה בודק לה את העבודה, הסיוע שלי היה עוזר לה - אולי להפך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נעם טל (בבקשה ממכם, לא "מר") מבקש לציין שסוגיית "העציצים" יצאה מכל פרופורציה. רב המרצים והחוקרים שאני מכיר הם אנשים חרוצים, ולעניות דעתי יש ביניהם מוכשרים יותר ומוכשרים פחות כמו בכל חברה אנושית. יש גם בטלנים, שהגיעו לדרגת קביעות וכלום לא יזיז אותם. נניח שגם זה בסדר. כאשר מקצצים 25% בהעסקה של דוקטורנט מלא מוטיבציה, שמשתכר 2500 ש"ח, אבל לא נוגעים בבטלנים שמשתכרים פי 10 ויותר-זה עוול. בהתחשב בתוצאות ארוכות טווח זאת גם טיפשות. אמרו לי שהסיפור כתוב היטב, אבל לאור התגובות אני חושב שזה לא נכון ושעשיתי סלט מהכל. אולי סוף סוף הצלחתי להסביר את כוונתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תיקח את זה יותר מדי קשה. סיפרת סיפור. אלגוריה. לדעתי זה רק טבעי שכל קורא מוצא בו את מה שרלוונטי יותר אליו. לדוגמא אני חשבתי על פקטור וקביעות והשירותים באורנשטיין וזה לא בדיוק מה שכיוונת אליו, אם אני מבין אותך נכון. מה גם, שאפילו אם היית כותב מאמר ענייני אחרי מחקר מעמיק המציג תופעה תוך כדי מובאות סטטיסטיות וציטוטים, *עדיין* קוראים היו מזהים חלק מהדברים עם סיפורים אישיים שלהם שאותם הם היו חולקים והדיון היה עדיין מכיל תת-פתילים על השירותים באורנשטיין ומתרגלים עם קיבעון מחשבתי. בשורה התחתונה מה שחשוב זה להעלות את מה שמטריד אותך לתודעה של האנשים שיכול להיות להם איכפת מהעניין. אם כל הטענה שלך מתחילה ונגמרת בצורה מאוד ממוקדת סביב אחוזי קיצוץ במלגות לדוקטורנטים ומאסטרנטים, אז היא קצת לא רלוונטית לרוב האנשים. בערך כמו שאני אקטר על הארנונה שהיא כפולה איפה שאני גר, לעומת תופעת כלל-ארצית של קביעה שרירותית של גובה הארנונה לפי קריטריונים עלומים כאשר היעד הסופי של הכסף מעורפל. הטענה השנייה באופן טבעי תגרור דיונים על ועד בית, מיסי עירייה, פקידי עירייה, פקחים ושאר ירקות. אני רואה את הטענה הכללית שלך כהצבעה על תופעה בעייתית שלמרצים וסגל בכיר באוניברסיטאות יש חסינות בפני החלטות שגויות מכיון שאין עליהם ביקורת חיצונית. בתוך המעטה הזה נוצרות תופעות בעייתיות של חברים שלא נפלטים מהמערכת, בזבוז של כספים, חלוקה בעייתית של התקציב, וניצול המעמד הפגיע של הסטודנטים למיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי לא חרדי ולא עו"ד תודה על דבריך ועל עצתך. מטבע הדברים, יש קוראים שנתפסים לפסיק ומרחיבים אותו לדיון משל עצמם. אחרים עונים בהתאם לדיון לגופו של עניין. שתי הגישות כשרות בעיני. הבעיה היא עם אלו המייחסים לי כוונות שונות ומסבירים לי מי אני, מה דעותי הפוליטיות ולמה התכוונתי, ולמרות כל הסברי הם ממשיכים בשלהם. מה דעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אני מבין המגיבים האחרונים שיכולים לדבר עד חטאי אד-הומינם של מגיבים אחרים. אני רק אגיד שהניסיון המר שלי כאן לימד אותי שאסור להניח שאופי התגובות בדיון מעיד בצורה ברורה וחד משמעית על האופן שבו תוכן הדברים נתפסים בעיני הרוב השקט. כל אחד אומר את שלו ובסופו של דבר, כמו שאמרת בעצמך: הקוראים ישפטו. אם מגיב כה או אחר מתעקש להחזיק בדעתו, זו זכותו כמובן. אתה מצידך לא צריך להרגיש מחוייב לענות לכל דבר רק בגלל שכתבת את המאמר1. אני לא כותב מאמרים פה, אבל אני לא חושב שכותב מאמר צריך לאבד את ההנאה מההשתתפות בדיון. וראה את הערתו של דובי בסיפא של דיון 1. ______ 1 וזה בא ממגיב עם חוסר יכולת משווע לא לענות לפרובוקציות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בשירותים באורנשטיין? שום דבר לא מעיר אותך באופן מהיר ואלים באמצע יום לימודים מתיש מאשר ריח של תרכיז שתן חריף. כמו כן, להוריד את המים עם הרגל ולרחף מעל האסלה תוך כדי החראה זה בערך 80% מההתעמלות שיוצא לי לעשות במהלך השבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אשכרה השתמשת בשירותים באורנשטיין *בשביל זה* !? וואו, אתה באמת בחור אמיץ... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מחכה לתשובה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה. לאיזו הודעה בדיוק...? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למייל, לא להודעה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Nik the Greek אני נפעם ....בסוד אני אגלה לך שהשירותים באורן-שתין הם בעצם מעבדת תרביות משוכללת. מפתחים שם זנים עמידים במיוחד של סטודנטים לחיידקים ושל חיידקים לסטודנטים. שמעתי גם משהו על מחקרים בספורט הישגי ובהישרדות, אבל זאת רק שמועה. אכן הידד לאורן-שתין! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |