 |
"מערכת החינוך של בני האצולה, הייתה מערכת חינוך לא פרקטית, ובכך לדעתי נסתרת דעתו של אורי. מי שזכה לסיים אותה היה איש שרוב לימודיו הוקדשו ללימוד השפות הקלאסיות. ללמוד מקצוע או פרקטיקה מקצועית נחשב ללא מתאים ובזוי"
האמנם לא פרקטית? בהתחשב במטרות מערכת החינוך, אפשר לראות בהשכלה שניתנה לאצילים דבר פרקטי לעילא.
מערכת החינוך לאצולה (ובהדרגה גם למעמד הבינוני העליון) נועדה למטרה אחת: להבטיח את המשך קיומן של זכויות היתר של המעמד הגבוה. לשם כך, נמנעה מערכת החינוך לאצולה משילוב מיומנויות שהיו חזקות במסגרות האופייניות למעמד הבינוני, והדגישה ביתר שאת את המיומנויות שהיו חלשות במסגרות לימוד מקצועיות ו"תכלסיות."
האפשרויות שהיו פתוחות בפני בן אצולה שרצה להיוותר בן אצולה ולא להשתלב ב"חיי המעש" היו מוגבלות להחריד וכללו שורת מוקדי כוח וותיקים – עוד מתקופת הוסאלים הפיאודליים – כמו בעלות על קרקע, צבא ופוליטיקה (כלומר, הנהגה).
הטקטיקה הזו בהשכלה לא הייתה בחירה חופשית דווקא אלא צעד התגוננות נואש לריסון המעמד הבינוני ולחסימת הגישה שלו למוקדי הכוח החשובים בצבא ובפוליטיקה.
השגיאה העיקרית שלך כאן נובעת מכך שאתה סבור שהשכלה היא מכלול ידוע של מיומנויות הדומה בעיקרו לאלו הכלולות במושג השכלה היום כמו קרוא וכתוב, מתמטיקה וידע כללי. אבל השכלה אינה בהכרח כל אלו ולמעשה, לא חייבת לכלול אף אחד מאלו. עיקר מטרתה הוא להעניק ללומד כלים שיאפשרו לו הצלחה במסלול החיים המיועד לו. למי שלומד הנדסה, חשוב לדעת איך בונים גשרים. למי שלומד איך להיות אדון האחוזה, קצין בצבא, בישוף או חבר בבית הלורדים אין לדרך בניית גשרים כל חשיבות. לעומת זאת, יש חשיבות לכלים כמו ידע בריקודים, מנהגים חברתיים, ציטוט ממרות שפר מסוימות, וכדומה שיאפשרו לו להצליח בתחומים הפתוחים בפניו.
כמובן שאין בכך סתירה לעובדה שלראשי המדינה יש אינטרס מובהק במוסד שיעניק דוקטרינציה בצייתנות לבני העם. להיפך, יש להם אינטרס מובהק בכך, אך טענה זו אינה סותרת את הרעיון שהעליתי שחינוך-חובה-חינם-לכל הוא כלי להגבלת המוביליות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש