|
||||
|
||||
"With a given amount of money, you can EITHER wage war OR have a university." בעיקרון אני מסכים מאוד עם המשפט הזה, רק שטענתו של נועם עומדת בנפרד, כיון שהוא מותח ביקורת על סדר העדיפויות, חלוקת התקציב והחלטות הסגל בתוך תקציב נתון. הוא נתן דוגמאות של בזבוז משווע של כספים ע"י האוניברסיטה. במצב של לחץ כלכלי, התקציבים השונים לא צריכים להתקזז בצורה יחסית ולשמור על אותו יחס פנימי, אלה צריך להיות סדר עדיפויות, ודברים "פחות חשובים" צריכים ללכת קודם (נניח למשל בניין חדש ומפואר, בהנחה שאין מצוקת מקום בפקולטה מסויימת, ואין שום בעייה מהותית עם הבניינים הקודמים).אגב בזמן כתיבת שורות אלו אני נזכר בסירחון הנוראי בשירותים של המדעים המדוייקים, שהיה לי העונג המפוקפק להנות מהם לאורך השנה האחרונה. מדובר כאן על 5-6 חדרי שירותים לאורך כל "הרכבת" (מס' בניינים שמהם מורכבת הפקולטה). זה קצת מטריד לשמוע שהאוניברסיטה בונה בניין חדש מפואר ויקר, במקום להשקיע כסף בתחזוקה בסיסית מן הסוג הנ"ל. (כמובן קיימת האפשרות שהכסף לבניין החדש הגיע מתרומה, שמאחוריה עומד מישהו שרוצה ששמו יתנוסס בכניסה לבניין חדש ומפואר בקמפוס, ולא על השירותים הישנים באורנשטיין). |
|
||||
|
||||
השירותים בפקולטה זה משהו אחר. מכיר את הבחור עם מעיל הג'ינס שבין השאר מנקה את הלוחות כל בוקר? אז לדעתי יש בחור אחר שאחראי להשתין על הקירות בשירותים כל בוקר. זה ההסבר היחיד שיש לי לריח הנוראי. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שהריח בא מאחד המרכיבים בחומרי הניקוי.... |
|
||||
|
||||
חומר הניקוי מכיל שתן? |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל רק מסיבות של חיסכון -לא? |
|
||||
|
||||
אולי הם שמעו שבושם מכיל שתן חתולים אז הם חשבו שזה יעבוד גם עם שתן של בני אדם. |
|
||||
|
||||
אני דוקא חשבתי על מקור ביולוגי אחר. ממשפחת המכרסמים למשל, אבל שוב, אני מותיר את האבחון המדויק למומחים גדולים ממני. |
|
||||
|
||||
מה שמטריד אותי באוניברסיטה שלי הוא לא מצב התחזוקה, אלא מצב הספריה. לספריה של הר הצופים לא יהיה תקציב לקניית אף ספר בשפה זרה בשנת תשס''ה. כל התקציב של הספריה משועבד כבר לכתבי העת, וגם זה אחרי שחלק גדול מכתבי העת עברו למנויים אלקטרוניים בלבד (שהם יותר זולים, אני מניח). זה מצב מגוחך, שבולם פיזית את האפשרות למחקר רציני באוניברסיטה. מילא הפרופסורים שיכולים לקנות ספרים מהתקציבים האישיים שלהם - אבל סטודנט לתואר שני לא יכול להרשות לעצמו ספרים בעשרות ומאות דולרים כדי לכתוב תזה. המגבלה היא ברורה. אם יום אחד אני אהיה במצב שיאפשר לי לתרום לאוניברסיטה, אני אתעקש ששמי יונצח בעזרת כמה ארונות ספרים מכובדים, ולא בעזרת עוד בניין מיותר ויקר. |
|
||||
|
||||
כשמקרים כאלה קרו לי בשנתיים האחרונות, נסעתי לאוניברסיטאות השונות והשאלתי את הספר. לפחות בארץ המרחק בין האוניברסיטאות לא כזה גדול. לעיתים זה מפתיע. ספר באנגלית שיצא בשנת 2003 לא נמצא בבר אילן ובאוניברסיטת תל אביב. אבל כן נמצא באוניברסיטה העברית, בחיפה, בבן גוריון ובמכללה האקדמית של עמק יזרעאל... זה אמנם מטרד לנסוע לירושלים בשביל ספר, אבל גם כך יש עבודות MA וPhD שנמצאות (בדרך כלל) רק באוניברסיטות בהן למדו החוקרים, ובאופן מרוכז בספריה הלאומית שבגבעת רם. |
|
||||
|
||||
שאלת את הספר, לא השאלת אותו. |
|
||||
|
||||
אלא שיש גם ספרים רבים שאינם מצויים בארץ כלל. |
|
||||
|
||||
אין מערכת השאלה בין ספריות? למשל, בארה"ב (לפחות במקומות מסוימים) אפשר לבקש ספר מספריות שונות ללא תשלום. מדובר גם בספריות צבוריות וגם אוניברסיטאיות. למשל, אפשר להשאיל ספר מספרית הקונגרס דרך מערכת כזאת. |
|
||||
|
||||
האפשרות להשאיל ספר מספרית הקונגרס היא נחלתם של יחידי סגולה (בעיקר הספרנים). בארץ קיימת מערכת השאלה בין ספריתית. יצא לי להשתמש בה פעם אחת והייתי די מרוצה מהתוצאות. בהחלט שווה בדיקה, ביחוד כשמעוניינים בספרים מעוטי ביקוש שקיימים להם עותקים המותרים בהשאלה במוסדות אקדמיים אחרים. אאז"נ, העניין כרוך באיזה תשלום עבור העברת הספר והטיפול החריג (משהו בין 10 ל- 20 ש"ח), וקשה לבצע הארכות (אם כי נדמה לי שקיבלתי לשלושה שבועות ספר שתקופת ההשאלה הרשמית בספרית "האם" שלו היא שבועיים). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
היי דובי, שוב סדר עדיפויות .... האם אתה חושב שניתן לעשות משהו בנידון? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. אינני מתמצא מספיק בנבכי התקציבים של האוניברסיטאות. אבל אולי כדאי למקד מאמצים בהשגת תרומות לספריה. מוזר לי שאנשים חושבים שזה שהשם שלהם מתנוסס מעל איזה בניין זה יותר מכובד מאשר שהוא יוחתם על 5000 ספרים חשובים בספריה... |
|
||||
|
||||
כן אבל זה הטבע האנושי. בעקבות הפיכת מבנים חדשים לנטל תקציבי, נקבע שחלק מהתרומה יופנה לתחזוקה בעתיד. אולי אם חלק מהתרומה ישמש לציוד ולספרים יחול שיפור. |
|
||||
|
||||
ספרים תמיד אפשר לשרוף |
|
||||
|
||||
גם בניינים. |
|
||||
|
||||
דיון 1942 |
|
||||
|
||||
דובי, המעבר למנויים אלקטרוניים נעשה מהסיבה הבאה - כאשר האונ' רוכשת מנוי רגיל לכתב עת היא מקבלת יחד איתו גם מנוי אלקטרוני. ניתן בהחלט לחסוך ולרכוש רק מנוי אלקטרוני במחיר נמוך בהרבה. השאלה היא - מה יהיו ההוצאות על הדפסה הנובעות מכך. לי נראה שההוצאות על נייר יהיו נמוכות ולכן הדבר משתלם כלכלית (ואולי הגיע כבר הזמן שאנשים יתרגלו לקרוא מאמרים ע"ג המחשב....). אשר לעניין הספרות - מסכים בהחלט, בעיקר לאור הוצאות מיותרות כדוגמת היכלי הזכוכית באונ' ת"א. לגבי עניין ניהול האונ' - זו שערוריה שמבקר המדינה היה צריך לעסוק בה כבר מזמן. מוסד הממומן מכספי ציבור פועל בחוסר שקיפות שאיפיין את ישיבות מפא"י בשנות ה-50, בעוד שלא מדובר בהחלטות שקשורות בחיי אדם..... |
|
||||
|
||||
לקרוא מהמחשב לאורך זמן מציק לעיניים. נורא. אני לא בטוח שזה עניין של הרגל. |
|
||||
|
||||
הוצאות ההדפסה הן זולות מאוד, במיוחד משום שהסטודנטים נאלצים לשלם מחיר מופקע עבור כל הדפסה, או להדפיס בבית ולממן את ההדפסה בעצמם. כך שבעצם, רק עלות הדפסת המאמרים של החוקרים צריכה להיות ממומנת ע''י האוניברסיטה. הגליון המודפס הוא כלי הרבה יותר מוצלח להתקלות אקראית בנושאים. המנוי האלקטרוני הרבה יותר מתאים לחיפושים ממוקדים. המעבר מגליונות מודפסים לגליונות אלקטרוניים הוא, במידה רבה, גם המעבר מהרחבת הדעת למיקוד והתמקצעות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |